Žalmy

1 (HEM) לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו׃
1 (WLC) לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃
1 (RIV) Venite, cantiamo con giubilo all’Eterno, mandiamo grida di gioia alla ròcca della nostra salvezza!

2 (HEM) נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו׃
2 (WLC) נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתֹודָ֑ה בִּ֝זְמִרֹ֗ות נָרִ֥יעַֽ לֹֽו׃
2 (RIV) Presentiamoci a lui con lodi, celebriamolo con salmi!

3 (HEM) כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים׃
3 (WLC) כִּ֤י אֵ֣ל גָּדֹ֣ול יְהוָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝דֹ֗ול עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃
3 (RIV) Poiché l’Eterno è un Dio grande, e un gran Re sopra tutti gli dèi.

4 (HEM) אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו׃
4 (WLC) אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדֹו מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ וְתֹועֲפֹ֖ות הָרִ֣ים לֹֽו׃
4 (RIV) Nelle sue mani stanno le profondità della terra, e le altezze de’ monti son sue.

5 (HEM) אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו׃
5 (WLC) אֲשֶׁר־לֹ֣ו הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃
5 (RIV) Suo è il mare, perch’egli l’ha fatto, e le sue mani han formato la terra asciutta.

6 (HEM) באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו׃
6 (WLC) בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי־יְהוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ׃
6 (RIV) Venite, adoriamo e inchiniamoci, inginocchiamoci davanti all’Eterno che ci ha fatti!

7 (HEM) כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו׃
7 (WLC) כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתֹו וְצֹ֣אן יָדֹ֑ו הַ֝יֹּ֗ום אִֽם־בְּקֹלֹ֥ו תִשְׁמָֽעוּ׃
7 (RIV) Poich’egli è il nostro Dio, e noi siamo il popolo ch’egli pasce, e il gregge che la sua mano conduce.

8 (HEM) אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
8 (WLC) אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כְּיֹ֥ום מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃
8 (RIV) Oggi, se udite la sua voce, non indurate il vostro cuore come a Meriba, come nel giorno di Massa nel deserto,

9 (HEM) אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃
9 (WLC) אֲשֶׁ֣ר נִ֭סּוּנִי אֲבֹותֵיכֶ֑ם בְּ֝חָנ֗וּנִי גַּם־רָא֥וּ פָעֳלִֽי׃
9 (RIV) quando i vostri padri mi tentarono, mi provarono e videro l’opera mia.

10 (HEM) ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
10 (WLC) אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה ׀ אָ֘ק֤וּט בְּדֹ֗ור וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃
10 (RIV) Quarant’anni ebbi in disgusto quella generazione, e dissi: E’ un popolo sviato di cuore, e non han conosciuto le mie vie.

11 (HEM) אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
11 (WLC) אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃
11 (RIV) Perciò giurai nell’ira mia: Non entreranno nel mio riposo!