Žalmy

1 (HEM) תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃
1 (WLC) תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ־הָאֱלֹ֫הִ֥ים אֲ‍ֽדֹנָ֗י מָעֹ֣ון אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר וָדֹֽר׃
1 (RIV) Preghiera di Mosè, uomo di Dio. O Signore, tu sei stato per noi un rifugio d’età in età.

2 (HEM) בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃
2 (WLC) בְּטֶ֤רֶם ׀ הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתְּחֹ֣ולֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל וּֽמֵעֹולָ֥ם עַד־עֹ֝ולָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל׃
2 (RIV) Avanti che i monti fossero nati e che tu avessi formato la terra e il mondo, anzi, ab eterno in eterno, tu sei Dio.

3 (HEM) תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃
3 (WLC) תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נֹושׁ עַד־דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵי־אָדָֽם׃
3 (RIV) Tu fai tornare i mortali in polvere e dici: Ritornate, o figliuoli degli uomini.

4 (HEM) כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃
4 (WLC) כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים בְּֽעֵינֶ֗יךָ כְּיֹ֣ום אֶ֭תְמֹול כִּ֣י יַעֲבֹ֑ר וְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה׃
4 (RIV) Perché mille anni, agli occhi tuoi, sono come il giorno d’ieri quand’è passato, e come una veglia nella notte.

5 (HEM) זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃
5 (WLC) זְ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף׃
5 (RIV) Tu li porti via come in una piena; son come un sogno. Son come l’erba che verdeggia la mattina;

6 (HEM) בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
6 (WLC) בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ף לָ֝עֶ֗רֶב יְמֹולֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ׃
6 (RIV) la mattina essa fiorisce e verdeggia, la sera è segata e si secca.

7 (HEM) כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃
7 (WLC) כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃
7 (RIV) Poiché noi siam consumati per la tua ira, e siamo atterriti per il tuo cruccio.

8 (HEM) שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃
8 (WLC) [שַׁתָּ כ] (שַׁתָּ֣ה ק) עֲוֹנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְאֹ֥ור פָּנֶֽיךָ׃
8 (RIV) Tu metti le nostre iniquità davanti a te, e i nostri peccati occulti, alla luce della tua faccia.

9 (HEM) כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃
9 (WLC) כִּ֣י כָל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמֹו־הֶֽגֶה׃
9 (RIV) Tutti i nostri giorni spariscono per il tuo cruccio; noi finiamo gli anni nostri come un soffio.

10 (HEM) ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃
10 (WLC) יְמֵֽי־שְׁנֹותֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמֹ֘ונִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃
10 (RIV) I giorni de’ nostri anni arrivano a settant’anni; o, per i più forti, a ottant’anni; e quel che ne fa l’orgoglio, non è che travaglio e vanità; perché passa presto, e noi ce ne voliam via.

11 (HEM) מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃
11 (WLC) מִֽי־יֹ֭ודֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃
11 (RIV) Chi conosce la forza della tua ira e il tuo cruccio secondo il timore che t’è dovuto?

12 (HEM) למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
12 (WLC) לִמְנֹ֣ות יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הֹודַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה׃
12 (RIV) Insegnaci dunque a così contare nostri giorni, che acquistiamo un cuor savio.

13 (HEM) שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃
13 (WLC) שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד־מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃
13 (RIV) Ritorna, o Eterno; fino a quando? e muoviti a pietà dei tuoi servitori.

14 (HEM) שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃
14 (WLC) שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכָל־יָמֵֽינוּ׃
14 (RIV) Saziaci al mattino della tua benignità, e noi giubileremo, ci rallegreremo tutti i dì nostri.

15 (HEM) שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃
15 (WLC) מְּחֵנוּ כִּימֹ֣ות עִנִּיתָ֑נוּ נֹ֗ות רָאִ֥ינוּ רָעָֽה׃
15 (RIV) Rallegraci in proporzione de’ giorni che ci hai afflitti, e degli anni che abbiam sentito il male.

16 (HEM) יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃
16 (WLC) יֵרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פָעֳלֶ֑ךָ וַ֝הֲדָרְךָ֗ עַל־בְּנֵיהֶֽם׃
16 (RIV) Apparisca l’opera tua a pro de’ tuo servitori, e la tua gloria sui loro figliuoli.

17 (HEM) ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃
17 (WLC) וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כֹּונְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כֹּונְנֵֽהוּ׃
17 (RIV) La grazia del Signore Iddio nostro sia sopra noi, e rendi stabile l’opera delle nostre mani; sì, l’opera delle nostre mani rendila stabile.