Žalmy

1 (HEM) תפלה לדוד הטה יהוה אזנך ענני כי עני ואביון אני׃
1 (WLC) תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּֽה־יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי־עָנִ֖י וְאֶבְיֹ֣ון אָֽנִי׃
1 (RIV) Preghiera di Davide. Inclina l’orecchio tuo, o Eterno, e rispondimi, perché io sono afflitto e misero.

2 (HEM) שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך׃
2 (WLC) שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי־חָסִ֪יד אָ֥נִי הֹושַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבֹּוטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ׃
2 (RIV) Proteggi l’anima mia, perché sono di quelli che t’amano. Tu, mio Dio, salva il tuo servitore che confida in te!

3 (HEM) חנני אדני כי אליך אקרא כל היום׃
3 (WLC) חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל־הַיֹּֽום׃
3 (RIV) Abbi pietà di me, o Signore, perché io grido a te tutto il giorno.

4 (HEM) שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא׃
4 (WLC) מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃
4 (RIV) Rallegra l’anima del tuo servitore, perché a te, o Signore, io elevo l’anima mia.

5 (HEM) כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך׃
5 (WLC) כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי טֹ֣וב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֝֗סֶד לְכָל־קֹרְאֶֽיךָ׃
5 (RIV) Poiché tu, o Signore, sei buono, pronto a perdonare, e di gran benignità verso tutti quelli che t’invocano.

6 (HEM) האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי׃
6 (WLC) הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּקֹ֣ול תַּחֲנוּנֹותָֽי׃
6 (RIV) Porgi l’orecchio, o Eterno, alla mia preghiera, e sii attento alla voce delle mie supplicazioni.

7 (HEM) ביום צרתי אקראך כי תענני׃
7 (WLC) בְּיֹ֣ום צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃
7 (RIV) Io t’invoco nel giorno della mia distretta, perché tu mi risponderai.

8 (HEM) אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך׃
8 (WLC) אֵין־כָּמֹ֖וךָ בָאֱלֹהִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃
8 (RIV) Non v’è nessuno pari a te fra gli dèi, o Signore, né vi sono alcune opere pari alle tue.

9 (HEM) כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך׃
9 (WLC) כָּל־גֹּויִ֤ם ׀ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָבֹ֤ואוּ ׀ וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִֽיכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ׃
9 (RIV) Tutte le nazioni che tu hai fatte verranno ad adorare nel tuo cospetto, o Signore, e glorificheranno il tuo nome.

10 (HEM) כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך׃
10 (WLC) כִּֽי־גָדֹ֣ול אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָאֹ֑ות אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ׃
10 (RIV) Poiché tu sei grande e fai maraviglie; tu solo sei Dio.

11 (HEM) הורני יהוה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך׃
11 (WLC) הֹ֘ורֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃
11 (RIV) O Eterno, insegnami la tua via; io camminerò nella tua verità; unisci il mio cuore al timor del tuo nome.

12 (HEM) אודך אדני אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם׃
12 (WLC) אֹודְךָ֤ ׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעֹולָֽם׃
12 (RIV) Io ti celebrerò, Signore, Iddio mio, con tutto il mio cuore, e glorificherò il tuo nome in perpetuo.

13 (HEM) כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה׃
13 (WLC) כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ גָּדֹ֣ול עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁאֹ֥ול תַּחְתִּיָּֽה׃
13 (RIV) Perché grande è la tua benignità verso me, e tu hai riscossa l’anima mia dal fondo del soggiorno de’ morti.

14 (HEM) אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם׃
14 (WLC) אֱלֹהִ֤ים ׀ זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ־עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם׃
14 (RIV) O Dio, gente superba s’è levata contro di me, e una turba di violenti cerca l’anima mia, e non pongono te davanti agli occhi loro.

15 (HEM) ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃
15 (WLC) וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
15 (RIV) Ma tu, o Signore, sei un Dio pietoso e misericordioso, lento all’ira e grande in benignità e in verità.

16 (HEM) פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך׃
16 (WLC) פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הֹושִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃
16 (RIV) Volgiti a me, ed abbi pietà di me; da’ la tua forza al tuo servitore, e salva il figliuolo della tua servente.

17 (HEM) עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי אתה יהוה עזרתני ונחמתני׃
17 (WLC) עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י אֹ֗ות לְטֹ֫ובָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃
17 (RIV) Mostrami un segno del tuo favore, onde quelli che m’odiano lo veggano e sian confusi, perché tu, o Eterno, m’avrai soccorso e consolato.