Žalmy

1 (HEM) למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃
1 (WLC) לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֹֽור׃
1 (RIV) Per il Capo de’ musici. De’ figliuoli di Core. Salmo. Udite questo, popoli tutti; porgete orecchio, voi tutti gli abitanti del mondo!

2 (HEM) גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃
2 (WLC) שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃
2 (RIV) Plebei e nobili, ricchi e poveri tutti insieme.

3 (HEM) פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃
3 (WLC) גַּם־בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֹֽון׃
3 (RIV) La mia bocca proferirà cose savie, e la meditazione del mio cuore sarà piena di senno.

4 (HEM) אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃
4 (WLC) פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמֹ֑ות וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֹֽות׃
4 (RIV) Io presterò l’orecchio alle sentenze, spiegherò a suon di cetra il mio enigma.

5 (HEM) למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃
5 (WLC) אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנֹּ֗ור חִידָתִֽי׃
5 (RIV) Perché temerei ne’ giorni dell’avversità quando mi circonda l’iniquità dei miei insidiatori,

6 (HEM) הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃
6 (WLC) לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֹ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃
6 (RIV) i quali confidano ne’ loro grandi averi e si gloriano della grandezza delle loro ricchezze?

7 (HEM) אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃
7 (WLC) הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃
7 (RIV) Nessuno però può in alcun modo redimere il fratello, né dare a Dio il prezzo del riscatto d’esso.

8 (HEM) ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃
8 (WLC) אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֹֽו׃
8 (RIV) Il riscatto dell’anima dell’uomo è troppo caro e farà mai sempre difetto.

9 (HEM) ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃
9 (WLC) וְ֭יֵקַר פִּדְיֹ֥ון נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעֹולָֽם׃
9 (RIV) Non può farsi ch’ei continui a vivere in perpetuo e non vegga la fossa.

10 (HEM) כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
10 (WLC) וִֽיחִי־עֹ֥וד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃
10 (RIV) Perché la vedrà. I savi muoiono; periscono del pari il pazzo e lo stolto e lasciano ad altri i loro beni.

11 (HEM) קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃
11 (WLC) כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃
11 (RIV) L’intimo lor pensiero è che le loro case dureranno in eterno e le loro abitazioni d’età in età; dànno i loro nomi alle loro terre.

12 (HEM) ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
12 (WLC) קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימֹו ׀ לְֽעֹולָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמֹותָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֹֽות׃
12 (RIV) Ma l’uomo ch’è in onore non dura; egli è simile alle bestie che periscono.

13 (HEM) זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
13 (WLC) וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמֹ֣ות נִדְמֽוּ׃
13 (RIV) Questa loro condotta è una follia; eppure i loro successori approvano i lor detti. Sela.

14 (HEM) כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
14 (WLC) זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מֹו וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃
14 (RIV) Son cacciati come pecore nel soggiorno de’ morti; la morte è il loro pastore; ed al mattino gli uomini retti li calpestano. La lor gloria ha da consumarsi nel soggiorno de’ morti, né avrà altra dimora.

15 (HEM) אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃
15 (WLC) כַּצֹּ֤אן ׀ לִֽשְׁאֹ֣ול שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר [וְצִירָם כ] (וְ֭צוּרָם ק) לְבַלֹּ֥ות שְׁאֹ֗ול מִזְּבֻ֥ל לֹֽו׃
15 (RIV) Ma Iddio riscatterà l’anima mia dal potere del soggiorno dei morti, perché mi prenderà con sé. Sela.

16 (HEM) אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃
16 (WLC) אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁאֹ֑ול כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃
16 (RIV) Non temere quand’uno s’arricchisce, quando si accresce la gloria della sua casa.

17 (HEM) כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
17 (WLC) אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־יִ֝רְבֶּה כְּבֹ֣וד בֵּיתֹֽו׃
17 (RIV) Perché, quando morrà, non porterà seco nulla; la sua gloria non scenderà dietro a lui.

18 (HEM) כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃
18 (WLC) כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מֹותֹו יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבֹודֹֽו׃
18 (RIV) Benché tu, mentre vivi, ti reputi felice, e la gente ti lodi per i godimenti che ti procuri,

19 (HEM) תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃
19 (WLC) כִּֽי־נַ֭פְשֹׁו בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יֹודֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃
19 (RIV) tu te ne andrai alla generazione de’ tuoi padri, che non vedranno mai più la luce.

20 (HEM) אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃
20 (WLC) תָּ֭בֹוא עַד־דֹּ֣ור אֲבֹותָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֹֽור׃
20 (RIV) L’uomo ch’è in onore e non ha intendimento è simile alle bestie che periscono.

21 ----
21 (WLC) אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמֹ֣ות נִדְמֽוּ׃
21 ----