Žalmy

1 (HEM) מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך׃
1 (WLC) מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃
1 (RIV) Inno di Davide. Preservami, o Dio, perché io confido in te.

2 (HEM) אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך׃
2 (WLC) אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה טֹ֝ובָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ׃
2 (RIV) Io ho detto all’Eterno: Tu sei il mio Signore; io non ho bene all’infuori di te;

3 (HEM) לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם׃
3 (WLC) לִ֭קְדֹושִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל־חֶפְצִי־בָֽם׃
3 (RIV) e quanto ai santi che sono in terra essi sono la gente onorata in cui ripongo tutta la mia affezione.

4 (HEM) ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי׃
4 (WLC) יִרְבּ֥וּ עַצְּבֹותָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶתשְׁ֝־מֹותָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי׃
4 (RIV) I dolori di quelli che corron dietro ad altri dii saran moltiplicati; io non offrirò le loro libazioni di sangue, né le mie labbra proferiranno i loro nomi.

5 (HEM) יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי׃
5 (WLC) יְֽהוָ֗ה מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכֹוסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תֹּומִ֥יךְ גֹּורָלִֽי׃
5 (RIV) L’Eterno è la parte della mia eredità e il mio calice; tu mantieni quel che m’è toccato in sorte.

6 (HEM) חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי׃
6 (WLC) חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים אַף־נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃
6 (RIV) La sorte è caduta per me in luoghi dilettevoli; una bella eredità mi e pur toccata!

7 (HEM) אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי׃
7 (WLC) אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְ֭הוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף־לֵ֝ילֹ֗ות יִסְּר֥וּנִי כִלְיֹותָֽי׃
7 (RIV) Io benedirò l’Eterno che mi consiglia; anche la notte le mie reni mi ammaestrano.

8 (HEM) שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
8 (WLC) שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־אֶמֹּֽוט׃
8 (RIV) Io ho sempre posto l’Eterno davanti agli occhi miei; poich’egli è alla mia destra, io non sarò punto smosso.

9 (HEM) לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃
9 (WLC) לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבֹודִ֑י אַף־בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃
9 (RIV) Perciò il mio cuore si rallegra e l’anima mia festeggia; anche la mia carne dimorerà al sicuro;

10 (HEM) כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃
10 (WLC) כִּ֤י ׀ לֹא־תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁאֹ֑ול לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְאֹ֥ות שָֽׁחַת ׃
10 (RIV) poiché tu non abbandonerai l’anima mia in poter della morte, ne permetterai che il tuo santo vegga la fossa.

11 (HEM) תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח׃
11 (WLC) תֹּֽודִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע מָחֹות אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמֹ֖ות בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃
11 (RIV) Tu mi mostrerai il sentiero della vita; vi son gioie a sazietà nella tua presenza; vi son diletti alla tua destra in eterno.