  | ŽalmyBiblia - Sväté písmo(HEM - Hebrejský - Moderný) | Ž 139, 1-24 |
1 Ž 139, 1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ 2 Ž 139, 2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ 3 Ž 139, 3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ 4 Ž 139, 4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ 5 Ž 139, 5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ 6 Ž 139, 6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ 7 Ž 139, 7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ 8 Ž 139, 8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ 9 Ž 139, 9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ 10 Ž 139, 10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ 11 Ž 139, 11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ 12 Ž 139, 12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ 13 Ž 139, 13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ 14 Ž 139, 14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ 15 Ž 139, 15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ 16 Ž 139, 16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ 17 Ž 139, 17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ 18 Ž 139, 18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ 19 Ž 139, 19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ 20 Ž 139, 20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ 21 Ž 139, 21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ 22 Ž 139, 22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ 23 Ž 139, 23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ 24 Ž 139, 24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃
| | | Ž 139, 1-24 |
Verš 8
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃
Jób 26:6 - ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון׃
Am 9:2 - אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם׃
Heb 4:13 - ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃
Verš 23
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃
Jób 31:6 - ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃
Ž 26:2 - בחנני יהוה ונסני צרופה כליותי ולבי׃
Verš 15
לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃
Jób 10:8 - ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
Jób 10:10 - הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃
Kaz 11:5 - כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל׃
Z 139,2 - Pán vie o všetkom, čo žalmista robí.
Z 139,4 - Pán pozná myšlienky človeka (2b), preto je len zrejmé, že pozná aj ľudské slová, ktoré sú vyjadrením myšlienky. Pán ich pozná prv, než zaznejú z ľudských úst.
Z 139,9 - Keby žalmista rýchlosťou svetla zutekal na východ -"zornička" - alebo keby sa vychytil a býval na západe - "na najvzdialenejšom mori" - pred Božou prítomnosťou neutečie.
Z 139,12 - Tieto slová sú asi exegetická glosa, ktorá sa dostala z marga do textu.
Z 139,13-14 - Pán utvoril útroby človeka - dosl. obličky (Ž 26,2). "Obličky" sa považovali za sídlo myšlienok a citov (Ž 7,10; Prís 23,16 atď.). Pán "utkal" žalmistu - a každého človeka - ako nejaký tkáč z nervov, žíl, kostí, mäsa a kože v lone jeho matky. Vznik a vývoj ľudského plodu v materskom živote Semiti považovali za najväčší div a tajomstvo (Kaz 11,5). A Pánovi nie je ani to neznáme, ba naopak, on je pôvodcom tohto tajomstva. To, čo je neprístupné ľudskému oku, Pán vidí, vie o tom, lebo to sám pôsobí.
Z 139,18 - Stále mu ostáva celý Pán na rozjímanie a na rozprávanie - "ešte stále som pri tebe".
