výhody registrácie

Žalmy

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Ž 136, 1-26

1 (HEM) הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
1 (WLC) הֹוד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־טֹ֑וב כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
1 (RIV) Celebrate l’Eterno, perché egli è buono, perché la sua benignità dura in eterno.

2 (HEM) הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו׃
2 (WLC) הֹ֭ודוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
2 (RIV) Celebrate l’Iddio degli dèi, perché la sua benignità dura in eterno.

3 (HEM) הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו׃
3 (WLC) הֹ֭ודוּ לַאֲדֹנֵ֣י הָאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעֹלָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
3 (RIV) Celebrate li Signor dei signori, perché la sua benignità dura in eterno.

4 (HEM) לעשה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו׃
4 (WLC) לְעֹ֘שֵׂ֤ה נִפְלָאֹ֣ות גְּדֹלֹ֣ות לְבַדֹּ֑ו כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
4 (RIV) Colui che solo opera grandi maraviglie, perché la sua benignità dura in eterno.

5 (HEM) לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו׃
5 (WLC) לְעֹשֵׂ֣ה הַ֭שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
5 (RIV) Colui che ha fatto con intendimento i cieli, perché la sua benignità dura in eterno.

6 (HEM) לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו׃
6 (WLC) לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
6 (RIV) Colui che ha steso la terra sopra le acque, perché la sua benignità dura in eterno.

7 (HEM) לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו׃
7 (WLC) לְ֭עֹשֵׂה אֹורִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
7 (RIV) Colui che ha fatto i grandi luminari, perché la sua benignità dura in eterno:

8 (HEM) את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו׃
8 (WLC) אֶת־הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיֹּ֑ום כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
8 (RIV) il sole per regnare sul giorno, perché la sua benignità dura in eterno;

9 (HEM) את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו׃
9 (WLC) אֶת־הַיָּרֵ֣חַ וְ֭כֹוכָבִים לְמֶמְשְׁלֹ֣ות בַּלָּ֑יְלָה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
9 (RIV) e la luna e le stelle per regnare sulla notte, perché la sua benignità dura in eterno.

10 (HEM) למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו׃
10 (WLC) לְמַכֵּ֣ה מִ֭צְרַיִם בִּבְכֹורֵיהֶ֑ם כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
10 (RIV) Colui che percosse gli Egizi nei loro primogeniti, perché la sua benignità dura in eterno;

11 (HEM) ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו׃
11 (WLC) וַיֹּוצֵ֣א יִ֭שְׂרָאֵל מִתֹּוכָ֑ם כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
11 (RIV) e trasse fuori Israele dal mezzo di loro, perché la sua benignità dura in eterno;

12 (HEM) ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו׃
12 (WLC) בְּיָ֣ד חֲ֭זָקָה וּבִזְרֹ֣ועַ נְטוּיָ֑ה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
12 (RIV) con mano potente e con braccio steso, perché la sua benignità dura in eterno.

13 (HEM) לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו׃
13 (WLC) לְגֹזֵ֣ר יַם־ס֭וּף לִגְזָרִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
13 (RIV) Colui che divise il Mar rosso in due, perché la sua benignità dura in eterno;

14 (HEM) והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו׃
14 (WLC) וְהֶעֱבִ֣יר יִשְׂרָאֵ֣ל בְּתֹוכֹ֑ו כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
14 (RIV) e fece passare Israele in mezzo ad esso, perché la sua benignità dura in eterno;

15 (HEM) ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו׃
15 (WLC) וְנִ֘עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵילֹ֣ו בְיַם־ס֑וּף כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
15 (RIV) e travolse Faraone e il suo esercito nel Mar Rosso, perché la sua benignità dura in eterno.

16 (HEM) למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו׃
16 (WLC) לְמֹולִ֣יךְ עַ֭מֹּו בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
16 (RIV) Colui che condusse il suo popolo attraverso il deserto, perché la sua benignità dura in eterno.

17 (HEM) למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו׃
17 (WLC) לְ֭מַכֵּה מְלָכִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
17 (RIV) Colui che percosse re grandi, perché la sua benignità dura in eterno;

18 (HEM) ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו׃
18 (WLC) וַֽ֭יַּהֲרֹג מְלָכִ֣ים אַדִּירִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
18 (RIV) e uccise re potenti, perché la sua benignità dura in eterno:

19 (HEM) לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו׃
19 (WLC) לְ֭סִיחֹון מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֑י כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
19 (RIV) Sihon, re degli Amorei, perché la sua benignità dura in eterno,

20 (HEM) ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו׃
20 (WLC) וּ֭לְעֹוג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
20 (RIV) e Og, re di Basan, perché la sua benignità dura in eterno;

21 (HEM) ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו׃
21 (WLC) וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם לְנַחֲלָ֑ה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
21 (RIV) e dette il loro paese in eredità, perché la sua benignità dura in eterno,

22 (HEM) נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו׃
22 (WLC) נַ֭חֲלָה לְיִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדֹּ֑ו כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
22 (RIV) in eredità ad Israele, suo servitore, perché la sua benignità dura in eterno.

23 (HEM) שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו׃
23 (WLC) בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
23 (RIV) Colui che si ricordò di noi del nostro abbassamento, perché la sua benignità dura in eterno;

24 (HEM) ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו׃
24 (WLC) וַיִּפְרְקֵ֥נוּ מִצָּרֵ֑ינוּ כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
24 (RIV) e ci ha liberati dai nostri nemici, perché la sua benignità dura in eterno.

25 (HEM) נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו׃
25 (WLC) נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל־בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
25 (RIV) Colui che dà il cibo ad ogni carne, perché la sua benignità dura in eterno.

26 (HEM) הודו לאל השמים כי לעולם חסדו׃
26 (WLC) הֹ֭ודוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
26 (RIV) Celebrate l’Iddio dei cieli, perché la sua benignità dura in eterno.


Ž 136, 1-26





Verš 5
לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו׃
Gn 1:1 - בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃

Verš 6
לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו׃
Ž 24:2 - כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה׃

Verš 7
לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו׃
Gn 1:14 - ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃

Verš 8
את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו׃
Gn 1:16 - ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃

Verš 10
למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו׃
Ex 12:29 - ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃
Ž 78:43 - אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃
Ž 78:51 - ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

Verš 11
ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו׃
Ex 12:31 - ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃
Ex 12:51 - ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃
Ex 13:3 - ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃
Ex 13:17 - ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃

Verš 12
ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו׃
Ex 6:4 - וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה׃

Verš 13
לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו׃
Ex 14:21 - ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃
Ž 78:13 - בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

Verš 15
ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו׃
Ex 14:24 - ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים׃

Verš 16
למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו׃
Ex 15:1 - אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃
Ex 16:1 - ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃
Ex 17:1 - ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם׃
Ex 19:1 - בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני׃
Ž 78:53 - וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

Verš 17
למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו׃
Nm 21:24 - ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃
Nm 21:34 - ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃
Joz 12:1 - ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה׃
Ž 135:10 - שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים׃

Verš 20
ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו׃
Dt 3:1 - ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃

Verš 21
ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו׃
Joz 12:6 - משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה׃

Z 136 - Táto pieseň je mozaikovou skladbou zo starších náboženských piesní. Formou sa podobá našim litániám.

Z 136,2 - Slová "Boh nad bohmi,… Pán nad pánmi" sú hebraizmy ako "Boh vedomostí", čo je to isté ako najmúdrejší Boh atď., teda jediný Boh, najvyšší Pán.

Z 136,15 - Žalmista hovorí dosl., že "zhodil faraóna i jeho vojsko".

Z 136,23-26 - Je možné, že žalmista slovom "poníženie" chce naznačiť najväčšie poníženie izraelského národa, babylonské zajatie.