Žalmy

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Ž 136, 1-26

1 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 2 הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו׃ 3 הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו׃ 4 לעשה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו׃ 5 לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו׃ 6 לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו׃ 7 לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו׃ 8 את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו׃ 9 את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו׃ 10 למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו׃ 11 ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו׃ 12 ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו׃ 13 לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו׃ 14 והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו׃ 15 ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו׃ 16 למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו׃ 17 למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו׃ 18 ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו׃ 19 לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו׃ 20 ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו׃ 21 ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו׃ 22 נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו׃ 23 שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו׃ 24 ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו׃ 25 נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו׃ 26 הודו לאל השמים כי לעולם חסדו׃

Verš 5

לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו׃

Gn 1:1 - בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃

Verš 6

לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו׃

Ž 24:2 - כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה׃

Verš 7

לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו׃

Gn 1:14 - ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃

Verš 8

את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו׃

Gn 1:16 - ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃

Verš 10

למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו׃

Ex 12:29 - ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃

Ž 78:43 - אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

Ž 78:51 - ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

Verš 11

ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו׃

Ex 12:31 - ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃

Ex 12:51 - ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃

Ex 13:3 - ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃

Ex 13:17 - ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃

Verš 12

ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו׃

Ex 6:4 - וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה׃

Verš 13

לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו׃

Ex 14:21 - ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃

Ž 78:13 - בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

Verš 15

ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו׃

Ex 14:24 - ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים׃

Verš 16

למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו׃

Ex 15:1 - אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃

Ex 16:1 - ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

Ex 17:1 - ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם׃

Ex 19:1 - בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני׃

Ž 78:53 - וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

Verš 17

למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו׃

Nm 21:24 - ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃

Nm 21:34 - ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃

Joz 12:1 - ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה׃

Ž 135:10 - שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים׃

Verš 20

ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו׃

Dt 3:1 - ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃

Verš 21

ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו׃

Joz 12:6 - משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה׃

Z 136 - Táto pieseň je mozaikovou skladbou zo starších náboženských piesní. Formou sa podobá našim litániám.

Z 136,2 - Slová "Boh nad bohmi,… Pán nad pánmi" sú hebraizmy ako "Boh vedomostí", čo je to isté ako najmúdrejší Boh atď., teda jediný Boh, najvyšší Pán.

Z 136,15 - Žalmista hovorí dosl., že "zhodil faraóna i jeho vojsko".

Z 136,23-26 - Je možné, že žalmista slovom "poníženie" chce naznačiť najväčšie poníženie izraelského národa, babylonské zajatie.