  | ŽalmyBiblia - Sväté písmo(HEM - Hebrejský - Moderný) | Ž 109, 1-31 |
1 Ž 109, 1 למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃ 2 Ž 109, 2 כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃ 3 Ž 109, 3 ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃ 4 Ž 109, 4 תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃ 5 Ž 109, 5 וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃ 6 Ž 109, 6 הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃ 7 Ž 109, 7 בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃ 8 Ž 109, 8 יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃ 9 Ž 109, 9 יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃ 10 Ž 109, 10 ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃ 11 Ž 109, 11 ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃ 12 Ž 109, 12 אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃ 13 Ž 109, 13 יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃ 14 Ž 109, 14 יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃ 15 Ž 109, 15 יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃ 16 Ž 109, 16 יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃ 17 Ž 109, 17 ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃ 18 Ž 109, 18 וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃ 19 Ž 109, 19 תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃ 20 Ž 109, 20 זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃ 21 Ž 109, 21 ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃ 22 Ž 109, 22 כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃ 23 Ž 109, 23 כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃ 24 Ž 109, 24 ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃ 25 Ž 109, 25 ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃ 26 Ž 109, 26 עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃ 27 Ž 109, 27 וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃ 28 Ž 109, 28 יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃ 29 Ž 109, 29 ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃ 30 Ž 109, 30 אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃ 31 Ž 109, 31 כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃
| | | Ž 109, 1-31 |
Verš 15
יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃
Jób 18:17 - זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃
Ž 34:16 - פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם׃
Verš 3
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃
Ž 69:4 - רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃
Verš 7
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃
Prís 15:8 - זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃
Prís 28:9 - מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה׃
Z 109 - Žalm je od Dávida. Potvrdzuje to aj obsah žalmu, ale najmä sv. Peter (Sk 1,16-20), ktorý 8. verš tohto žalmu vykladá o Judášovi a žalm pripisuje Dávidovi.V slovnom zmysle je žalm starozákonnou modlitbou. Podobá sa žalmu 52. Žalm je však aj mesiášsky. Otcovia celý žalm považujú za priamo mesiášsky, preklínanie však odďaľujú z Ježišových úst, ktorý bol "tichým Baránkom" (Iz 53,7) a modlil sa za svojich nepriateľov.Nám je divné, a mnohí sa môžu aj pohoršiť, že žalmista - inšpirovaný svätopisec - vyslovuje kliatby proti svojim nepriateľom. Prieči sa to svätosti knihy, je to celkom cudzie láskavému Bohu, ktorý je hlavným autorom tohto žalmu, a vonkoncom to nemožno ani len obrazne vložiť do úst Ježiša Krista. Na objasnenie tejto ťažkosti niekoľko poznámok: 1. Sme v SZ, kde sú mnohé veci ešte nedokonalé, a v SZ platil ako norma spravodlivosti zákon odvety (Ex 21,12.23-25; Lv 24,17-21). 2. Tieto kliatby nie sú ani tak prianím zla, ako skôr predpoveďou, že nešľachetníka stihne zaslúžený trest. 3. Tieto kliatby nevychádzajú z pomstivej duše žalmistu, nebráni svoju vec, lež Božiu česť a Božiu spravodlivosť. 4. Žalmista sa nechce pomstiť sám osobne, ani si to nežiada, ale celú vec necháva na Pána.
Z 109,1 - "Bože, chvála moja", v zmysle, že Dávid chváli Boha a vždy ho bude chváliť.
