výhody registrácie

Žalmy

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Ž 106, 1-48

1 (HEM) הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
1 (UKJV) "Praise all of you the LORD. O give thanks unto the LORD; for he is good: for his mercy endures for ever. "

2 (HEM) מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃
2 (UKJV) Who can utter the mighty acts of the LORD? who can show forth all his praise?

3 (HEM) אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃
3 (UKJV) Blessed are they that keep judgment, and he that does righteousness at all times.

4 (HEM) זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃
4 (UKJV) "Remember me, O LORD, with the favour that you bear unto your people: O visit me with your salvation; "

5 (HEM) לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃
5 (UKJV) That I may see the good of your chosen, that I may rejoice in the gladness of your nation, that I may glory with your inheritance.

6 (HEM) חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃
6 (UKJV) We have sinned with our fathers, we have committed iniquity, we have done wickedly.

7 (HEM) אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
7 (UKJV) "Our fathers understood not your wonders in Egypt; they remembered not the multitude of your mercies; but provoked him at the sea, even at the Red sea. "

8 (HEM) ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃
8 (UKJV) Nevertheless he saved them for his name's sake, that he might make his mighty power to be known.

9 (HEM) ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃
9 (UKJV) He rebuked the Red sea also, and it was dried up: so he led them through the depths, as through the wilderness.

10 (HEM) ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃
10 (UKJV) And he saved them from the hand of him that hated them, and redeemed them from the hand of the enemy.

11 (HEM) ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃
11 (UKJV) And the waters covered their enemies: there was not one of them left.

12 (HEM) ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃
12 (UKJV) "Then believed they his words; they sang his praise. "

13 (HEM) מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃
13 (UKJV) "They soon forgotten about his works; they waited not for his counsel: "

14 (HEM) ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
14 (UKJV) But lusted exceedingly in the wilderness, and tempted God in the desert.

15 (HEM) ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
15 (UKJV) "And he gave them their request; but sent leanness into their soul. "

16 (HEM) ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
16 (UKJV) They envied Moses also in the camp, and Aaron the saint of the LORD.

17 (HEM) תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
17 (UKJV) The earth opened and swallowed up Dathan and covered the company of Abiram.

18 (HEM) ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
18 (UKJV) "And a fire was kindled in their company; the flame burned up the wicked. "

19 (HEM) יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
19 (UKJV) They made a calf in Horeb, and worshipped the molten image.

20 (HEM) וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃
20 (UKJV) Thus they changed their glory into the embodiment of an ox that eats grass.

21 (HEM) שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃
21 (UKJV) "They forgotten about God their saviour, which had done great things in Egypt; "

22 (HEM) נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃
22 (UKJV) Wondrous works in the land of Ham, and terrible things by the Red sea.

23 (HEM) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
23 (UKJV) Therefore he said that he would destroy them, had not Moses his chosen stood before him in the breach, to turn away his wrath, lest he should destroy them.

24 (HEM) וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
24 (UKJV) Yea, they despised the pleasant land, they believed not his word:

25 (HEM) וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃
25 (UKJV) But murmured in their tents, and hearkened not unto the voice of the LORD.

26 (HEM) וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
26 (UKJV) Therefore he lifted up his hand against them, to overthrow them in the wilderness:

27 (HEM) ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃
27 (UKJV) To overthrow their seed also among the nations, and to scatter them in the lands.

28 (HEM) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃
28 (UKJV) They joined themselves also unto Baalpeor, and ate the sacrifices of the dead.

29 (HEM) ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
29 (UKJV) Thus they provoked him to anger with their inventions: and the plague brake in upon them.

30 (HEM) ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃
30 (UKJV) Then stood up Phinehas, and executed judgment: and so the plague was stayed.

31 (HEM) ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃
31 (UKJV) And that was counted unto him for righteousness unto all generations for evermore.

32 (HEM) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
32 (UKJV) They angered him also at the waters of strife, so that it went ill with Moses for their sakes:

33 (HEM) כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃
33 (UKJV) Because they provoked his spirit, so that he spoke without due consideration with his lips.

34 (HEM) לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃
34 (UKJV) They did not destroy the nations, concerning whom the LORD commanded them:

35 (HEM) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃
35 (UKJV) But were mingled among the heathen, and learned their works.

36 (HEM) ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃
36 (UKJV) And they served their idols: which were a snare unto them.

37 (HEM) ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃
37 (UKJV) Yea, they sacrificed their sons and their daughters unto devils,

38 (HEM) וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃
38 (UKJV) And shed innocent blood, even the blood of their sons and of their daughters, whom they sacrificed unto the idols of Canaan: and the land was polluted with blood.

39 (HEM) ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃
39 (UKJV) Thus were they defiled with their own works, and went a whoring with their own inventions.

40 (HEM) ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃
40 (UKJV) Therefore was the wrath of the LORD kindled against his people, insomuch that he abhorred his own inheritance.

41 (HEM) ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃
41 (UKJV) "And he gave them into the hand of the heathen; and they that hated them ruled over them. "

42 (HEM) וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃
42 (UKJV) Their enemies also oppressed them, and they were brought into subjection under their hand.

43 (HEM) פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃
43 (UKJV) "Many times did he deliver them; but they provoked him with their counsel, and were brought low for their iniquity. "

44 (HEM) וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃
44 (UKJV) Nevertheless he regarded their affliction, when he heard their cry:

45 (HEM) ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃
45 (UKJV) And he remembered for them his covenant, and repented according to the multitude of his mercies.

46 (HEM) ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃
46 (UKJV) He made them also to be pitied of all those that carried them captives.

47 (HEM) הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃
47 (UKJV) Save us, O LORD our God, and gather us from among the heathen, to give thanks unto your holy name, and to triumph in your praise.

48 (HEM) ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃
48 (UKJV) Blessed be the LORD God of Israel from everlasting to everlasting: and let all the people say, Amen. Praise all of you the LORD.


Ž 106, 1-48





Verš 1
הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
Ž 107:1 - הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
Ž 118:1 - הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
Ž 136:1 - הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

Verš 6
חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃
Lv 26:40 - והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃
Jer 3:25 - נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃
Dan 9:5 - חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃

Verš 7
אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
Ex 14:11 - ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃

Verš 8
ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃
Ex 9:16 - ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃

Verš 9
ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃
Ex 14:21 - ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃
Ex 14:29 - ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃

Verš 11
ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃
Ex 14:27 - ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים׃
Ex 15:5 - תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃

Verš 12
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃
Ex 14:31 - וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃
Ex 15:1 - אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃

Verš 14
ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
Ex 16:3 - ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃
Nm 11:4 - והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃
Nm 11:6 - ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃
Nm 11:33 - הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
Ž 78:18 - וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
1Kor 10:6 - וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

Verš 15
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
Nm 11:20 - עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃
Nm 11:33 - הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
Ž 78:30 - לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
Iz 10:16 - לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃

Verš 16
ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
Nm 16:2 - ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם׃

Verš 17
תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
Nm 16:31 - ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃
Dt 11:6 - ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל׃

Verš 18
ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
Nm 16:35 - ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃
Nm 16:46 - ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃

Verš 19
יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
Ex 32:4 - ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

Verš 23
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
Ex 32:11 - ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃
Ex 32:32 - ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃
Dt 9:13 - ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃
Dt 10:10 - ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך׃

Verš 24
וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
Nm 14:1 - ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃

Verš 26
וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
Nm 14:28 - אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃

Verš 27
ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃
Ž 44:11 - תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃
Ez 20:23 - גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃

Verš 28
ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃
Nm 25:3 - ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃
Nm 31:16 - הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃
Zjv 2:14 - אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃

Verš 32
ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
Nm 20:12 - ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃
Ž 95:8 - אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃

Verš 35
ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃
Sdc 2:2 - ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקלי מה זאת עשיתם׃
Sdc 3:5 - ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃

Verš 37
ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃
Lv 18:21 - ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה׃
Dt 12:31 - לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃
2Kr 16:3 - וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל׃
2Kr 17:17 - ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃
2Kr 21:6 - והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיס׃
2Krn 28:3 - והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל׃
2Krn 33:6 - והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃

Verš 38
וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃
Nm 35:33 - ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃

Verš 47
הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃
1Krn 16:35 - ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

Verš 48
ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃
1Krn 16:36 - ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה׃

Z 106 - Obsahove je veľmi podobný žalmu predchádzajúcemu. Rozdiel je len v tom, že história vyvoleného národa sa tu podáva pod zorným uhlom národnej nevery a nevďačnosti. Celým žalmom sa tiahne niť pokorenia a pokánia vyvoleného národa.

Z 106,4-5 - Žalmista v duchu vidí budúce šťastné časy národnej obnovy a slávy: návrat do vlasti, ale aj splnenie mesiášskych proroctiev.

Z 106,16-18 - Porov. Nm 16.

Z 106,20 - "Svoju slávu", čiže Boha, ktorého sláva ("kábôd") ich sprevádzala.

Z 106,23 - (Ex 32,10-30; Dt 9,25-29). Mojžiš si žiadal od Pána, aby ho vymazal z knihy žijúcich, ak neodpustí vinu svojmu ľudu. A Pán sa dal uprosiť a načas prepáčil urážku (Ex 33).

Z 106,24 - Ďalšou urážkou Pána bola vzbura ľudu, keď sa vrátili dvanásti vyzvedači z Kanaánu a keď svojimi zvesťami prestrašili a pobúrili ľud (Nm 13 a 14).

Z 106,26-27 - Prvá hrozba sa vyplnila za štyridsaťročného putovania na púšti. Ani len Mojžiš nevošiel do zasľúbenej zeme. Druhá hrozba sa splnila za babylonského zajatia a dovŕšila sa po Mesiášovej smrti.

Z 106,28 - "Jedli z obetí" spolu s Moabčanmi (porov. Nm 25,2-3).

Z 106,36 - Modloslužba sa im stala osídlom, vášňou a príčinou skazy, ako to potom žalmista naznačí v 40. verši.

Z 106,39 - "Porušovali vernosť (dosl. smilnili) svojimi zločinmi." V SZ sa vzťah medzi Bohom a ľudom často opisuje vo forme manželstva. Modloslužba sa kvalifikuje ako cudzoložstvo.