Žalmy

1 (HEM) הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
1 (WLC) הַֽלְלוּיָ֨הּ ׀ הֹוד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־טֹ֑וב כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃
1 (RIV) Alleluia! Celebrate l’Eterno, perch’egli è buono, perché la sua benignità dura in perpetuo.

2 (HEM) מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃
2 (WLC) מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּרֹ֣ות יְהוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כָּל־תְּהִלָּתֹֽו׃
2 (RIV) Chi può raccontare le gesta dell’Eterno, o pubblicar tutta la sua lode?

3 (HEM) אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃
3 (WLC) אַ֭שְׁרֵי שֹׁמְרֵ֣י מִשְׁפָּ֑ט עֹשֵׂ֖ה צְדָקָ֣ה בְכָל־עֵֽת׃
3 (RIV) Beati coloro che osservano ciò ch’è prescritto, che fanno ciò ch’è giusto, in ogni tempo!

4 (HEM) זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃
4 (WLC) זָכְרֵ֣נִי יְ֭הוָה בִּרְצֹ֣ון עַמֶּ֑ךָ פָּ֝קְדֵ֗נִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
4 (RIV) O Eterno, ricordati di me, con la benevolenza che usi verso il tuo popolo; visitami con la tua salvazione,

5 (HEM) לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃
5 (WLC) לִרְאֹ֤ות ׀ בְּטֹ֘ובַ֤ת בְּחִירֶ֗יךָ לִ֭שְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַ֣ת גֹּויֶ֑ךָ לְ֝הִתְהַלֵּ֗ל עִם־נַחֲלָתֶֽךָ׃
5 (RIV) affinché io vegga il bene de’ tuoi eletti, mi rallegri dell’allegrezza della tua nazione, e mi glori con la tua eredità.

6 (HEM) חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃
6 (WLC) חָטָ֥אנוּ עִם־אֲבֹותֵ֗ינוּ הֶעֱוִ֥ינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃
6 (RIV) Noi e i nostri padri abbiamo peccato, abbiamo commesso l’iniquità, abbiamo agito empiamente.

7 (HEM) אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
7 (WLC) אֲבֹ֘ותֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם ׀ לֹא־הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאֹותֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת־רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל־יָ֣ם בְּיַם־סֽוּף׃
7 (RIV) I nostri padri non prestarono attenzione alle tue maraviglie in Egitto; non si ricordarono della moltitudine delle tue benignità, ma si ribellarono presso al mare, al Mar rosso.

8 (HEM) ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃
8 (WLC) וַֽ֭יֹּושִׁיעֵם לְמַ֣עַן שְׁמֹ֑ו לְ֝הֹודִ֗יעַ אֶת־גְּבוּרָתֹֽו׃
8 (RIV) Nondimeno egli li salvò per amor del suo nome, per far conoscere la sua potenza.

9 (HEM) ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃
9 (WLC) וַיִּגְעַ֣ר בְּיַם־ס֭וּף וַֽיֶּחֱרָ֑ב וַיֹּולִיכֵ֥ם בַּ֝תְּהֹמֹ֗ות כַּמִּדְבָּֽר׃
9 (RIV) Sgridò il Mar rosso ed esso si seccò; li condusse attraverso gli abissi come attraverso un deserto.

10 (HEM) ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃
10 (WLC) וַֽ֭יֹּושִׁיעֵם מִיַּ֣ד שֹׂונֵ֑א וַ֝יִּגְאָלֵ֗ם מִיַּ֥ד אֹויֵֽב׃
10 (RIV) E li salvò dalla mano di chi li odiava, e li redense dalla mano del nemico.

11 (HEM) ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃
11 (WLC) וַיְכַסּוּ־מַ֥יִם צָרֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד מֵ֝הֶ֗ם לֹ֣א נֹותָֽר׃
11 (RIV) E le acque copersero i loro avversari; non ne scampò neppur uno.

12 (HEM) ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃
12 (WLC) וַיַּאֲמִ֥ינוּ בִדְבָרָ֑יו יָ֝שִׁ֗ירוּ תְּהִלָּתֹֽו׃
12 (RIV) Allora credettero alle sue parole, e cantarono la sua lode.

13 (HEM) מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃
13 (WLC) מִֽ֭הֲרוּ שָׁכְח֣וּ מַעֲשָׂ֑יו לֹֽא־חִ֝כּ֗וּ לַעֲצָתֹֽו׃
13 (RIV) Ben presto dimenticarono le sue opere; non aspettaron fiduciosi l’esecuzione dei suoi disegni,

14 (HEM) ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
14 (WLC) וַיִּתְאַוּ֣וּ תַ֭אֲוָה בַּמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּוּ־אֵ֝֗ל בִּֽישִׁימֹֽון׃
14 (RIV) ma si accesero di cupidigia nel deserto, e tentarono Dio nella solitudine.

15 (HEM) ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
15 (WLC) וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם שֶׁאֱלָתָ֑ם וַיְשַׁלַּ֖ח רָזֹ֣ון בְּנַפְשָֽׁם׃
15 (RIV) Ed egli dette loro quel che chiedevano, ma mandò la consunzione nelle loro persone.

16 (HEM) ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
16 (WLC) וַיְקַנְא֣וּ לְ֭מֹשֶׁה בַּֽמַּחֲנֶ֑ה לְ֝אַהֲרֹ֗ן קְדֹ֣ושׁ יְהוָֽה׃
16 (RIV) Furon mossi d’invidia contro Mosè nel campo, e contro Aaronne, il santo dell’Eterno.

17 (HEM) תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
17 (WLC) תִּפְתַּח־אֶ֭רֶץ וַתִּבְלַ֣ע דָּתָ֑ן וַ֝תְּכַ֗ס עַל־עֲדַ֥ת אֲבִירָֽם׃
17 (RIV) La terra s’aprì, inghiottì Datan e coperse il sèguito d’Abiram.

18 (HEM) ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
18 (WLC) וַתִּבְעַר־אֵ֥שׁ בַּעֲדָתָ֑ם לֶ֝הָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט רְשָׁעִֽים׃
18 (RIV) Un fuoco s’accese nella loro assemblea, la fiamma consumò gli empi.

19 (HEM) יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
19 (WLC) יַעֲשׂוּ־עֵ֥גֶל בְּחֹרֵ֑ב וַ֝יִּשְׁתַּחֲו֗וּ לְמַסֵּכָֽה׃
19 (RIV) Fecero un vitello in Horeb, e adorarono un’immagine di getto;

20 (HEM) וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃
20 (WLC) וַיָּמִ֥ירוּ אֶת־כְּבֹודָ֑ם בְּתַבְנִ֥ית ור אֹכֵ֥ל עֵֽשֶׂב׃
20 (RIV) così mutarono la loro gloria nella figura d’un bue che mangia l’erba.

21 (HEM) שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃
21 (WLC) כְחוּ אֵ֣ל מֹושִׁיעָ֑ם עֹשֶׂ֖ה גְדֹלֹ֣ות בְּמִצְרָֽיִם׃
21 (RIV) Dimenticarono Dio, loro salvatore, che avea fatto cose grandi in Egitto,

22 (HEM) נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃
22 (WLC) נִ֭פְלָאֹות בְּאֶ֣רֶץ חָ֑ם נֹ֝ורָאֹ֗ות עַל־יַם־סֽוּף׃
22 (RIV) cose maravigliose nel paese di Cham, cose tremende al Mar rosso.

23 (HEM) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
23 (WLC) וַיֹּ֗אמֶר לְֽהַשְׁמִ֫ידָ֥ם לוּלֵ֡י מֹ֘שֶׁ֤ה בְחִירֹ֗ו עָמַ֣ד בַּפֶּ֣רֶץ לְפָנָ֑יו לְהָשִׁ֥יב חֲ֝מָתֹ֗ו מֵֽהַשְׁחִֽית׃
23 (RIV) Ond’egli parlò di sterminarli; ma Mosè, suo eletto, stette sulla breccia dinanzi a lui per stornar l’ira sua onde non li distruggesse.

24 (HEM) וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
24 (WLC) וַֽ֭יִּמְאֲסוּ בְּאֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֑ה לֹֽא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ לִדְבָרֹֽו׃
24 (RIV) Essi disdegnarono il paese delizioso, non credettero alla sua parola;

25 (HEM) וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃
25 (WLC) וַיֵּרָגְנ֥וּ בְאָהֳלֵיהֶ֑ם לֹ֥א מְע֗וּ בְּקֹ֣ול יְהוָֽה׃
25 (RIV) e mormorarono nelle loro tende, e non dettero ascolto alla voce dell’Eterno.

26 (HEM) וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
26 (WLC) וַיִּשָּׂ֣א יָדֹ֣ו לָהֶ֑ם לְהַפִּ֥יל אֹ֝ותָ֗ם בַּמִּדְבָּֽר׃
26 (RIV) Ond’egli, alzando la mano, giurò loro che li farebbe cader nel deserto,

27 (HEM) ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃
27 (WLC) וּלְהַפִּ֣יל זַ֭רְעָם בַּגֹּויִ֑ם וּ֝לְזָרֹותָ֗ם בָּאֲרָצֹֽות׃
27 (RIV) che farebbe perire la loro progenie fra le nazioni e li disperderebbe per tutti i paesi.

28 (HEM) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃
28 (WLC) וַ֭יִּצָּ֣מְדוּ לְבַ֣עַל פְּעֹ֑ור וַ֝יֹּאכְל֗וּ זִבְחֵ֥י מֵתִֽים׃
28 (RIV) Si congiunsero anche con Baal-Peor e mangiarono dei sacrifizi dei morti.

29 (HEM) ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
29 (WLC) וַ֭יַּכְעִיסוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶ֑ם וַתִּפְרָץ־בָּ֝֗ם מַגֵּפָֽה׃
29 (RIV) Così irritarono Iddio colle loro azioni, e un flagello irruppe fra loro.

30 (HEM) ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃
30 (WLC) וַיַּעֲמֹ֣ד פִּֽ֭ינְחָס וַיְפַלֵּ֑ל וַ֝תֵּעָצַ֗ר הַמַּגֵּפָֽה׃
30 (RIV) Ma Fineas si levò e fece giustizia, e il flagello fu arrestato.

31 (HEM) ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃
31 (WLC) וַתֵּחָ֣שֶׁב לֹ֭ו לִצְדָקָ֑ה לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר עַד־עֹולָֽם׃
31 (RIV) E ciò gli fu imputato come giustizia per ogni età, in perpetuo.

32 (HEM) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
32 (WLC) וַ֭יַּקְצִיפוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָ֑ה וַיֵּ֥רַע לְ֝מֹשֶׁ֗ה בַּעֲבוּרָֽם׃
32 (RIV) Lo provocarono ad ira anche alle acque di Meriba, e venne del male a Mosè per cagion loro;

33 (HEM) כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃
33 (WLC) כִּֽי־הִמְר֥וּ אֶת־רוּחֹ֑ו וַ֝יְבַטֵּ֗א בִּשְׂפָתָֽיו׃
33 (RIV) perché inasprirono il suo spirito ed egli parlò sconsigliatamente con le sue labbra.

34 (HEM) לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃
34 (WLC) לֹֽא־הִ֭שְׁמִידוּ אֶת־הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אָמַ֖ר יְהוָ֣ה לָהֶֽם׃
34 (RIV) Essi non distrussero i popoli, come l’Eterno avea loro comandato;

35 (HEM) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃
35 (WLC) וַיִּתְעָרְב֥וּ בַגֹּויִ֑ם וַֽ֝יִּלְמְד֗וּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם׃
35 (RIV) ma si mescolarono con le nazioni, e impararono le opere d’esse:

36 (HEM) ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃
36 (WLC) וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמֹוקֵֽשׁ׃
36 (RIV) e servirono ai loro idoli, i quali divennero per essi un laccio;

37 (HEM) ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃
37 (WLC) וַיִּזְבְּח֣וּ אֶת־בְּ֭נֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹֽותֵיהֶ֗ם לַשֵּֽׁדִים׃
37 (RIV) e sacrificarono i loro figliuoli e le loro figliuole ai demoni,

38 (HEM) וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃
38 (WLC) וַיִּֽשְׁפְּכ֨וּ דָ֪ם נָקִ֡י דַּם־בְּנֵ֘יהֶ֤ם וּֽבְנֹותֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר זִ֭בְּחוּ לַעֲצַבֵּ֣י כְנָ֑עַן וַתֶּחֱנַ֥ף הָ֝אָ֗רֶץ בַּדָּמִֽים׃
38 (RIV) e sparsero il sangue innocente, il sangue dei loro figliuoli e delle loro figliuole, che sacrificarono agl’idoli di Canaan; e il paese fu profanato dal sangue versato.

39 (HEM) ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃
39 (WLC) וַיִּטְמְא֥וּ בְמַעֲשֵׂיהֶ֑ם וַ֝יִּזְ֗נוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם׃
39 (RIV) Essi si contaminarono con le loro opere, e si prostituirono coi loro atti.

40 (HEM) ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃
40 (WLC) וַיִּֽחַר־אַ֣ף יְהוָ֣ה בְּעַמֹּ֑ו וַ֝יְתָעֵ֗ב אֶת־נַחֲלָתֹֽו׃
40 (RIV) Onde l’ira dell’Eterno si accese contro il suo popolo, ed egli ebbe in abominio la sua eredità.

41 (HEM) ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃
41 (WLC) וַיִּתְּנֵ֥ם בְּיַד־גֹּויִ֑ם וַֽיִּמְשְׁל֥וּ בָ֝הֶ֗ם שֹׂנְאֵיהֶֽם׃
41 (RIV) E li dette nelle mani delle nazioni, e quelli che li odiavano li signoreggiarono.

42 (HEM) וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃
42 (WLC) וַיִּלְחָצ֥וּם אֹויְבֵיהֶ֑ם וַ֝יִּכָּנְע֗וּ תַּ֣חַת יָדָֽם׃
42 (RIV) E i loro nemici li oppressero, e furono umiliati sotto la loro mano.

43 (HEM) פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃
43 (WLC) פְּעָמִ֥ים רַבֹּ֗ות יַצִּ֫ילֵ֥ם וְ֭הֵמָּה יַמְר֣וּ בַעֲצָתָ֑ם וַ֝יָּמֹ֗כּוּ בַּעֲוֹנָֽם׃
43 (RIV) Molte volte li liberò, ma essi si ribellavano, seguendo i loro propri voleri, e si rovinavano per la loro iniquità.

44 (HEM) וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃
44 (WLC) וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְעֹ֗ו אֶת־רִנָּתָֽם׃
44 (RIV) Tuttavia, volse a loro lo sguardo quando furono in distretta, quando udì il loro grido;

45 (HEM) ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃
45 (WLC) וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִיתֹ֑ו וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב [חַסְדֹּו כ] (חֲסָדָֽיו׃ ק)
45 (RIV) e si ricordò per loro del suo patto, e si pentì secondo la moltitudine delle sue benignità.

46 (HEM) ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃
46 (WLC) וַיִּתֵּ֣ן אֹותָ֣ם לְרַחֲמִ֑ים לִ֝פְנֵ֛י כָּל־שֹׁובֵיהֶֽם׃
46 (RIV) Fece loro anche trovar compassione presso tutti quelli che li aveano menati in cattività.

47 (HEM) הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃
47 (WLC) הֹושִׁיעֵ֨נוּ ׀ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְקַבְּצֵנוּ֮ מִֽן־הַגֹּ֫ויִ֥ם לְ֭הֹדֹות לְשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֑ךָ לְ֝הִשְׁתַּבֵּ֗חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃
47 (RIV) Salvaci, o Eterno, Iddio nostro, e raccoglici di fra le nazioni, affinché celebriamo il tuo santo nome, e mettiamo la nostra gloria nel lodarti.

48 (HEM) ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃
48 (WLC) בָּר֤וּךְ־יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֪י יִשְׂרָאֵ֡ל מִן־הָ֤עֹולָ֨ם ׀ וְעַ֬ד הָעֹולָ֗ם וְאָמַ֖ר כָּל־הָעָ֥ם אָמֵ֗ן הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
48 (RIV) Benedetto sia l’Eterno, l’Iddio d’Israele, d’eternità in eternità! E tutto il popolo dica: Amen! Alleluia.