Žalmy

1 (HEM) ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃
1 (WLC) בָּרֲכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְה֫וָ֥ה יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד הֹ֭וד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃
1 (RIV) Anima mia, benedici l’Eterno! O Eterno, mio Dio, tu sei sommamente grande; sei vestito di splendore e di maestà.

2 (HEM) עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃
2 (WLC) עֹֽטֶה־אֹ֭ור כַּשַּׂלְמָ֑ה נֹוטֶ֥ה מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃
2 (RIV) Egli s’ammanta di luce come d’una veste; distende i cieli come un padiglione;

3 (HEM) המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
3 (WLC) הַ֥מְקָרֶֽה בַמַּ֗יִם עֲ‍ֽלִיֹּ֫ותָ֥יו הַשָּׂם־עָבִ֥ים רְכוּבֹ֑ו הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃
3 (RIV) egli costruisce le sue alte stanze nelle acque; fa delle nuvole il suo carro, s’avanza sulle ali del vento;

4 (HEM) עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
4 (WLC) עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּחֹ֑ות מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃
4 (RIV) fa dei venti i suoi messaggeri, delle fiamme di fuoco i suoi ministri.

5 (HEM) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃
5 (WLC) יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכֹונֶ֑יהָ בַּל־תִּ֝מֹּ֗וט עֹולָ֥ם וָעֶֽד׃
5 (RIV) Egli ha fondato la terra sulle sue basi; non sarà smossa mai in perpetuo.

6 (HEM) תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃
6 (WLC) תְּ֭הֹום כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּיתֹ֑ו עַל־הָ֝רִ֗ים יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם׃
6 (RIV) Tu l’avevi coperta dell’abisso come d’una veste, le acque s’erano fermate sui monti.

7 (HEM) מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃
7 (WLC) מִן־גַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְנוּס֑וּן מִן־קֹ֥ול רַֽ֝עַמְךָ֗ יֵחָפֵזֽוּן׃
7 (RIV) Alla tua minaccia esse si ritirarono, alla voce del tuo tuono fuggirono spaventate.

8 (HEM) יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
8 (WLC) יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָעֹ֑ות אֶל־מְ֝קֹ֗ום זֶ֤ה ׀ יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃
8 (RIV) Le montagne sorsero, le valli s’abbassarono nel luogo che tu avevi stabilito per loro.

9 (HEM) גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃
9 (WLC) גְּֽבוּלשַׂ֭־מְתָּ בַּל־יַֽעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֝שׁוּב֗וּן לְכַסֹּ֥ות הָאָֽרֶץ׃
9 (RIV) Tu hai posto alle acque un limite che non trapasseranno; esse non torneranno a coprire la terra.

10 (HEM) המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
10 (WLC) הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃
10 (RIV) Egli manda fonti nelle valli, ed esse scorrono fra le montagne;

11 (HEM) ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
11 (WLC) יַ֭שְׁקוּ כָּל־חַיְתֹ֣ו שָׂדָ֑י יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם׃
11 (RIV) abbeverano tutte le bestie della campagna, gli asini selvatici vi si dissetano.

12 (HEM) עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
12 (WLC) עֲ֭לֵיהֶם עֹוף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכֹּ֑ון מִבֵּ֥ין עֳ֝פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֹֽול׃
12 (RIV) Presso a quelle si riparano gli uccelli del cielo; di mezzo alle fronde fanno udir la loro voce.

13 (HEM) משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
13 (WLC) מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵעֲלִיֹּותָ֑יו מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃
13 (RIV) Egli adacqua i monti dall’alto delle sue stanze, la terra è saziata col frutto delle tue opere.

14 (HEM) מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
14 (WLC) מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר ׀ לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְהֹ֥וצִיא לֶ֝֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃
14 (RIV) Egli fa germogliar l’erba per il bestiame e le piante per il servizio dell’uomo, facendo uscir dalla terra il nutrimento,

15 (HEM) ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃
15 (WLC) וְיַ֤יִן ׀ יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנֹ֗ושׁ לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנֹ֥ושׁ יִסְעָֽד׃
15 (RIV) e il vino che rallegra il cuor dell’uomo, e l’olio che gli fa risplender la faccia, e il pane che sostenta il cuore dei mortali.

16 (HEM) ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
16 (WLC) יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהוָ֑ה אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנֹ֗ון אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃
16 (RIV) Gli alberi dell’Eterno sono saziati, i cedri del Libano, ch’egli ha piantati.

17 (HEM) אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃
17 (WLC) אֲשֶׁרשָׁ֭־ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרֹושִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃
17 (RIV) Gli uccelli vi fanno i loro nidi; la cicogna fa dei cipressi la sua dimora;

18 (HEM) הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃
18 (WLC) הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃
18 (RIV) le alte montagne son per i camosci, le rocce sono il rifugio de’ conigli.

19 (HEM) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃
19 (WLC) עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמֹועֲדִ֑ים מֶשׁ יָדַ֥ע מְבֹואֹֽו׃
19 (RIV) Egli ha fatto la luna per le stagioni; il sole conosce il suo tramonto.

20 (HEM) תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃
20 (WLC) תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בֹּֽו־תִ֝רְמֹ֗שׂ כָּל־חַיְתֹו־יָֽעַר׃
20 (RIV) Tu mandi le tenebre e vien la notte, nella quale tutte le bestie delle foreste si mettono in moto.

21 (HEM) הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃
21 (WLC) הַ֭כְּפִירִים שֹׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אָכְלָֽם׃
21 (RIV) I leoncelli ruggono dietro la preda e chiedono il loro pasto a Dio.

22 (HEM) תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃
22 (WLC) תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפ֑וּן וְאֶל־מְ֝עֹונֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃
22 (RIV) Si leva il sole, esse si ritirano e vanno a giacere nei loro covi.

23 (HEM) יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃
23 (WLC) יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָעֳלֹ֑ו וְֽלַעֲבֹ֖דָתֹ֣ו עֲדֵי־עָֽרֶב׃
23 (RIV) L’uomo esce all’opera sua e al suo lavoro fino alla sera.

24 (HEM) מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
24 (WLC) מָֽה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃
24 (RIV) Quanto son numerose le tue opere, o Eterno! Tu le hai fatte tutte con sapienza; la terra è piena delle tue ricchezze.

25 (HEM) זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃
25 (WLC) זֶ֤ה ׀ הַיָּ֥ם גָּדֹול֮ וּרְחַ֪ב יָ֫דָ֥יִם שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר חַיֹּ֥ות קְ֝טַנֹּ֗ות עִם־גְּדֹלֹֽות׃
25 (RIV) Ecco il mare, grande ed ampio, dove si muovon creature senza numero, animali piccoli e grandi.

26 (HEM) שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃
26 (WLC) ם אֳנִיֹּ֣ות יְהַלֵּכ֑וּן לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בֹּֽו׃
26 (RIV) Là vogano le navi e quel leviatan che hai creato per scherzare in esso.

27 (HEM) כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
27 (WLC) כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתֹּֽו׃
27 (RIV) Tutti quanti sperano in te che tu dia loro il lor cibo a suo tempo.

28 (HEM) תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃
28 (WLC) תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָֽ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֹֽוב׃
28 (RIV) Tu lo dài loro ed essi lo raccolgono; tu apri la mano ed essi son saziati di beni.

29 (HEM) תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
29 (WLC) תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃
29 (RIV) Tu nascondi la tua faccia, essi sono smarriti; tu ritiri il loro fiato, ed essi muoiono e tornano nella loro polvere.

30 (HEM) תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃
30 (WLC) תְּשַׁלַּ֣ח ר֭וּחֲךָ יִבָּרֵא֑וּן וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃
30 (RIV) Tu mandi il tuo spirito, essi sono creati, e tu rinnovi la faccia della terra.

31 (HEM) יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃
31 (WLC) יְהִ֤י כְבֹ֣וד יְהוָ֣ה לְעֹולָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְהוָ֣ה בְּמַעֲשָֽׂיו׃
31 (RIV) Duri in perpetuo la gloria dell’Eterno, si rallegri l’Eterno nelle opere sue!

32 (HEM) המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
32 (WLC) הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃
32 (RIV) Egli riguarda la terra, ed essa trema; egli tocca i monti, ed essi fumano.

33 (HEM) אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃
33 (WLC) אָשִׁ֣ירָה לַיהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹהַ֣י בְּעֹודִֽי׃
33 (RIV) Io canterò all’Eterno finché io viva; salmeggerò al mio Dio finché io esista.

34 (HEM) יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃
34 (WLC) יֶעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּיהוָֽה׃
34 (RIV) Possa la mia meditazione essergli gradita! Io mi rallegrerò nell’Eterno.

35 (HEM) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃
35 (WLC) יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ עֹ֤וד אֵינָ֗ם בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
35 (RIV) Spariscano i peccatori dalla terra, e gli empi non siano più! Anima mia, benedici l’Eterno. Alleluia.