Kniha Jób

1 (HEM) ויען אליהו ויאמר׃
1 (WLC) וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃
1 (RIV) Poi Elihu riprese il discorso e disse:

2 (HEM) הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל׃
2 (WLC) הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל׃
2 (RIV) "Credi tu d’aver ragione quando dici: "Dio non si cura della mia giustizia"?

3 (HEM) כי תאמר מה יסכן לך מה אעיל מחטאתי׃
3 (WLC) כִּֽי־תֹ֭אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָֽה־אֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי׃
3 (RIV) Infatti hai detto: "Che mi giova? che guadagno io di più a non peccare?"

4 (HEM) אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך׃
4 (WLC) אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃
4 (RIV) Io ti darò la risposta: a te ed agli amici tuoi.

5 (HEM) הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך׃
5 (WLC) הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃
5 (RIV) Considera i cieli, e vedi! guarda le nuvole, come sono più in alto di te!

6 (HEM) אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו׃
6 (WLC) אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בֹּ֑ו וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לֹּֽו׃
6 (RIV) Se pecchi, che torto gli fai? Se moltiplichi i tuoi misfatti, che danno gli rechi?

7 (HEM) אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח׃
7 (WLC) אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־לֹ֑ו אֹ֥ו מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃
7 (RIV) Se sei giusto, che gli dài? Che ricev’egli dalla tua mano?

8 (HEM) לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך׃
8 (WLC) לְאִישׁ־כָּמֹ֥וךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃
8 (RIV) La tua malvagità non nuoce che al tuo simile, e la tua giustizia non giova che ai figli degli uomini.

9 (HEM) מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים׃
9 (WLC) מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּרֹ֣ועַ רַבִּֽים׃
9 (RIV) Si grida per le molte oppressioni, si levano lamenti per la violenza dei grandi;

10 (HEM) ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה׃
10 (WLC) וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱלֹ֣והַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִרֹ֣ות בַּלָּֽיְלָה׃
10 (RIV) ma nessuno dice: "Dov’è Dio, il mio creatore, che nella notte concede canti di gioia,

11 (HEM) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃
11 (WLC) מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמֹ֣ות אָ֑רֶץ וּמֵעֹ֖וף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃
11 (RIV) che ci fa più intelligenti delle bestie de’ campi e più savi degli uccelli del cielo?"

12 (HEM) שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים׃
12 (WLC) שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּאֹ֣ון רָעִֽים׃
12 (RIV) Si grida, sì, ma egli non risponde, a motivo della superbia dei malvagi.

13 (HEM) אך שוא לא ישמע אל ושדי לא ישורנה׃
13 (WLC) אַךשְָׁ֭־וְא לֹא־יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃
13 (RIV) Certo, Dio non dà ascolto a lamenti vani; l’Onnipotente non ne fa nessun caso.

14 (HEM) אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו׃
14 (WLC) אַ֣ף כִּֽי־תֹ֖אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְחֹ֥ולֵֽל לֹֽו׃
14 (RIV) E tu, quando dici che non lo scorgi, la causa tua gli sta dinanzi; sappilo aspettare!

15 (HEM) ועתה כי אין פקד אפו ולא ידע בפש מאד׃
15 (WLC) וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפֹּ֑ו וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃
15 (RIV) Ma ora, perché la sua ira non punisce, perch’egli non prende rigorosa conoscenza delle trasgressioni,

16 (HEM) ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר׃
16 (WLC) וְ֭אִיֹּוב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃ פ
16 (RIV) Giobbe apre vanamente le labbra e accumula parole senza conoscimento".