Kniha Jób

1 (HEM) ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃
1 (WLC) וְֽאוּלָ֗ם שְׁמַֽע־נָ֣א אִיֹּ֣וב מִלָּ֑י וְֽכָל־דְּבָרַ֥י הַאֲזִֽינָה׃
1 (RIV) Ma pure, ascolta, o Giobbe, il mio dire, porgi orecchio a tutte le mie parole!

2 (HEM) הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃
2 (WLC) הִנֵּה־נָ֭א פָּתַ֣חְתִּי פִ֑י דִּבְּרָ֖ה לְשֹׁונִ֣י בְחִכִּֽי׃
2 (RIV) Ecco, apro la bocca, la lingua parla sotto il mio palato.

3 (HEM) ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃
3 (WLC) יֹֽשֶׁר־לִבִּ֥י אֲמָרָ֑י וְדַ֥עַת פָתַ֗י בָּר֥וּר מִלֵּֽלוּ׃
3 (RIV) Nelle mie parole è la rettitudine del mio cuore; e le mie labbra diran sinceramente quello che so.

4 (HEM) רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃
4 (WLC) רֽוּחַ־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִי וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃
4 (RIV) Lo spirito di Dio mi ha creato, e il soffio dell’Onnipotente mi dà la vita.

5 (HEM) אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃
5 (WLC) אִם־תּוּכַ֥ל הֲשִׁיבֵ֑נִי עֶרְכָ֥ה לְ֝פָנַ֗י הִתְיַצָּֽבָה׃
5 (RIV) Se puoi, rispondimi; prepara le tue ragioni, fatti avanti!

6 (HEM) הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃
6 (WLC) הֵן־אֲנִ֣י כְפִ֣יךָ לָאֵ֑ל מֵ֝חֹ֗מֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם־אָֽנִי׃
6 (RIV) Ecco, io sono uguale a te davanti a Dio; anch’io, fui tratto dall’argilla.

7 (HEM) הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃
7 (WLC) הִנֵּ֣ה אֵ֭מָתִי לֹ֣א תְבַעֲתֶ֑ךָּ וְ֝אַכְפִּ֗י עָלֶ֥יךָ לֹא־יִכְבָּֽד׃
7 (RIV) Spavento di me non potrà quindi sgomentarti, e il peso della mia autorità non ti potrà schiacciare.

8 (HEM) אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃
8 (WLC) אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאָזְנָ֑י וְקֹ֖ול מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃
8 (RIV) Davanti a me tu dunque hai detto (e ho bene udito il suono delle tue parole):

9 (HEM) זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃
9 (WLC) זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע חַ֥ף אָנֹכִ֑י וְלֹ֖א עָוֹ֣ן לִֽי׃
9 (RIV) "Io sono puro, senza peccato; sono innocente, non c’è iniquità in me;

10 (HEM) הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃
10 (WLC) הֵ֣ן תְּ֭נוּאֹות עָלַ֣י יִמְצָ֑א יַחְשְׁבֵ֖נִי לְאֹויֵ֣ב לֹֽו׃
10 (RIV) ma Dio trova contro me degli appigli ostili, mi tiene per suo nemico;

11 (HEM) ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃
11 (WLC) יָשֵׂ֣ם בַּסַּ֣ד רַגְלָ֑י יִ֝שְׁמֹ֗ר כָּל־אָרְחֹתָֽי׃
11 (RIV) mi mette i piedi nei ceppi, spia tutti i miei movimenti".

12 (HEM) הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃
12 (WLC) הֶן־זֹ֣את לֹא־צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝לֹ֗והַ מֵאֱנֹֽושׁ׃
12 (RIV) E io ti rispondo: In questo non hai ragione; giacché Dio è più grande dell’uomo.

13 (HEM) מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃
13 (WLC) מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיבֹ֑ותָ כִּ֥י כָל־דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א־יַעֲנֶֽה׃
13 (RIV) Perché contendi con lui? poich’egli non rende conto d’alcuno dei suoi atti.

14 (HEM) כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃
14 (WLC) כִּֽי־בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־אֵ֑ל וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃
14 (RIV) Iddio parla, bensì, una volta ed anche due, ma l’uomo non ci bada;

15 (HEM) בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃
15 (WLC) בַּחֲלֹ֤ום ׀ חֶזְיֹ֬ון לַ֗יְלָה בִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁ֑ים בִּ֝תְנוּמֹ֗ות עֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃
15 (RIV) parla per via di sogni, di visioni notturne, quando un sonno profondo cade sui mortali, quando sui loro letti essi giacciono assopiti;

16 (HEM) אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃
16 (WLC) אָ֣ז יִ֭גְלֶה אֹ֣זֶן אֲנָשִׁ֑ים וּבְמֹ֖סָרָ֣ם יַחְתֹּֽם׃
16 (RIV) allora egli apre i loro orecchi e dà loro in segreto degli ammonimenti,

17 (HEM) להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃
17 (WLC) לְ֭הָסִיר אָדָ֣ם מַעֲשֶׂ֑ה וְגֵוָ֖ה מִגֶּ֣בֶר יְכַסֶּֽה׃
17 (RIV) per distoglier l’uomo dal suo modo d’agire e tener lungi da lui la superbia;

18 (HEM) יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃
18 (WLC) יַחְשֹׂ֣ךְ נַ֭פְשֹׁו מִנִּי־שָׁ֑חַת וְ֝חַיָּתֹ֗ו מֵעֲבֹ֥ר בַּשָּֽׁלַח׃
18 (RIV) per salvargli l’anima dalla fossa, la vita dal dardo mortale.

19 (HEM) והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃
19 (WLC) וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאֹוב עַל־מִשְׁכָּבֹ֑ו [וְרִיב כ] (וְרֹ֖וב ק) עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃
19 (RIV) L’uomo è anche ammonito sul suo letto, dal dolore, dall’agitazione incessante delle sue ossa;

20 (HEM) וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
20 (WLC) וְזִֽהֲמַ֣תּוּ חַיָּתֹ֣ו לָ֑חֶם וְ֝נַפְשֹׁ֗ו מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃
20 (RIV) quand’egli ha in avversione il pane, e l’anima sua schifa i cibi più squisiti;

21 (HEM) יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
21 (WLC) יִ֣כֶל בְּשָׂרֹ֣ו מֵרֹ֑אִי [וּשְׁפִי כ] (וְשֻׁפּ֥וּ ק) עַ֝צְמֹותָ֗יו לֹ֣א רֻאּֽוּ׃
21 (RIV) la carne gli si consuma, e sparisce, mentre le ossa, prima invisibili, gli escon fuori,

22 (HEM) ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
22 (WLC) וַתִּקְרַ֣ב לַשַּׁ֣חַת נַפְשֹׁ֑ו וְ֝חַיָּתֹ֗ו לַֽמְמִתִֽים׃
22 (RIV) l’anima sua si avvicina alla fossa, e la sua vita a quelli che dànno la morte.

23 (HEM) אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃
23 (WLC) אִם־יֵ֤שׁ עָלָ֨יו ׀ מַלְאָ֗ךְ מֵלִ֗יץ אֶחָ֥ד מִנִּי־אָ֑לֶף לְהַגִּ֖יד לְאָדָ֣ם יָשְׁרֹֽו׃
23 (RIV) Ma se, presso a lui, v’è un angelo, un interprete, uno solo fra i mille, che mostri all’uomo il suo dovere,

24 (HEM) ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃
24 (WLC) וַיְחֻנֶּ֗נּוּ וַיֹּ֗אמֶר פְּ֭דָעֵהוּ מֵרֶ֥דֶת שָׁ֗חַת מָצָ֥אתִי כֹֽפֶר׃
24 (RIV) Iddio ha pietà di lui e dice: "Risparmialo, che non scenda nella fossa! Ho trovato il suo riscatto".

25 (HEM) רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃
25 (WLC) רֻֽטֲפַ֣שׁ בְּשָׂרֹ֣ו מִנֹּ֑עַר יָ֝שׁ֗וּב לִימֵ֥י עֲלוּמָֽיו׃
25 (RIV) Allora la sua carne divien fresca più di quella d’un bimbo; egli torna ai giorni della sua giovinezza;

26 (HEM) יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃
26 (WLC) יֶעְתַּ֤ר אֶל־אֱלֹ֨והַּ ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑ה וַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנֹ֗ושׁ צִדְקָתֹֽו׃
26 (RIV) implora Dio, e Dio gli è propizio; gli dà di contemplare il suo volto con giubilo, e lo considera di nuovo come giusto.

27 (HEM) ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃
27 (WLC) יָשֹׁ֤ר ׀ עַל־אֲנָשִׁ֗ים וַיֹּ֗אמֶר חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי וְלֹא־שָׁ֥וָה לִֽי׃
27 (RIV) Ed egli va cantando fra la gente e dice: "Avevo peccato, pervertito la giustizia, e non sono stato punito come meritavo.

28 (HEM) פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃
28 (WLC) פָּדָ֣ה [נַפְשִׁי כ] (נַ֭פְשֹׁו ק) מֵעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַת [וְחַיָּתִי כ] (וְ֝חַיָּתֹו ק) בָּאֹ֥ור תִּרְאֶֽה׃
28 (RIV) Iddio ha riscattato l’anima mia, onde non scendesse nella fossa e la mia vita si schiude alla luce!"

29 (HEM) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃
29 (WLC) הֶן־כָּל־אֵ֭לֶּה יִפְעַל־אֵ֑ל פַּעֲמַ֖יִם שָׁלֹ֣ושׁ עִם־גָּֽבֶר׃
29 (RIV) Ecco, tutto questo Iddio lo fa due, tre volte, all’uomo,

30 (HEM) להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃
30 (WLC) לְהָשִׁ֣יב נַ֭פְשֹׁו מִנִּי־שָׁ֑חַת לֵ֝אֹ֗ור בְּאֹ֣ור הַֽחַיִּים׃
30 (RIV) per ritrarre l’anima di lui dalla fossa, perché su di lei splenda la luce della vita.

31 (HEM) הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃
31 (WLC) הַקְשֵׁ֖ב אִיֹּ֥וב שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וְאָנֹכִ֥י אֲדַבֵּֽר׃
31 (RIV) Sta’ attento, Giobbe, dammi ascolto; taci, ed io parlerò.

32 (HEM) אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃
32 (WLC) אִם־יֵשׁ־מִלִּ֥ין הֲשִׁיבֵ֑נִי דַּ֝בֵּ֗ר כִּֽי־חָפַ֥צְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃
32 (RIV) Se hai qualcosa da dire, rispondimi, parla, ché io vorrei poterti dar ragione.

33 (HEM) אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃
33 (WLC) אִם־אַ֭יִן אַתָּ֥ה שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וַאֲאַלֶּפְךָ֥ חָכְמָֽה׃ ס
33 (RIV) Se no, tu dammi ascolto, taci, e t’insegnerò la saviezza".