Kniha Jób

1 (KAT) Prečo od Všemocného skryté nie sú osudy a tí, čo ho poznajú, nevidia jeho dni?
1 (HEM) מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃
1 (WLC) מַדּ֗וּעַ מִ֭שַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑ים [וְיֹדְעֹו כ] (וְ֝יֹדְעָ֗יו ק) לֹא־חָ֥זוּ יָמָֽיו׃
1 (RIV) Perché non sono dall’Onnipotente fissati dei tempi in cui renda la giustizia? Perché quelli che lo conoscono non veggono quei giorni?

2 (KAT) Veď hriešnici prekladajú medzníky a odvádzajú stádo pastierom.
2 (HEM) גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃
2 (WLC) גְּבֻלֹ֥ות יַשִּׂ֑יגוּ עֵ֥דֶר גָּ֝זְל֗וּ וַיִּרְעֽוּ׃
2 (RIV) Gli empi spostano i termini, rapiscono greggi e li menano a pascere;

3 (KAT) Ba sirotám aj osla oni odženú a býka vdove vezmú za záloh.
3 (HEM) חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃
3 (WLC) חֲמֹ֣ור יְתֹומִ֣ים יִנְהָ֑גוּ יַ֝חְבְּל֗וּ שֹׁ֣ור אַלְמָנָֽה׃
3 (RIV) portano via l’asino dell’orfano, prendono in pegno il bove della vedova;

4 (KAT) Odháňajú z cesty bedárov a biedni sa v kraji všetci musia skryť.
4 (HEM) יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃
4 (WLC) יַטּ֣וּ אֶבְיֹונִ֣ים מִדָּ֑רֶךְ יַ֥חַד חֻ֝בְּא֗וּ עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃
4 (RIV) mandano via dalla strada i bisognosi, i poveri del paese si nascondo tutti insieme.

5 (KAT) Iní na spôsob divých oslov na púšti vychádzajú, za korisťou pachtia sa. Lež tí, čo robia do samého súmraku, nemajú chleba ani pre deti.
5 (HEM) הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
5 (WLC) הֵ֤ן פְּרָאִ֨ים ׀ בַּֽמִּדְבָּ֗ר יָצְא֣וּ בְּ֭פָעֳלָם מְשַׁחֲרֵ֣י לַטָּ֑רֶף עֲרָבָ֥ה לֹ֥ו לֶ֝֗חֶם לַנְּעָרִֽים׃
5 (RIV) Eccoli, che come onàgri del deserto escono al lor lavoro in cerca di cibo; solo il deserto dà pane a’ lor figliuoli.

6 (KAT) Tí kosiť musia na poli aj za noci a zbierať musia zlému vinicu.
6 (HEM) בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
6 (WLC) בַּ֭שָּׂדֶה בְּלִילֹ֣ו [יַקְצִירוּ כ] (יִקְצֹ֑ורוּ ק) וְכֶ֖רֶם רָשָׁ֣ע יְלַקֵּֽשׁוּ׃
6 (RIV) Raccolgono nei campi la loro pastura, raspollano nella vigna dell’empio;

7 (KAT) Sú bez šiat, nahí musia nocovať, ani v zime čím prikryť sa nemajú.
7 (HEM) ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃
7 (WLC) עָרֹ֣ום יָ֭לִינוּ מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת בַּקָּרָֽה׃
7 (RIV) passan la notte ignudi, senza vestito, senza una coperta che li ripari dal freddo.

8 (KAT) Aj premočení sú horskými pľušťami, bez prístrešia túlia sa ku skale.
8 (HEM) מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃
8 (WLC) מִזֶּ֣רֶם הָרִ֣ים יִרְטָ֑בוּ וּֽמִבְּלִ֥י מַ֝חְסֶ֗ה חִבְּקוּ־צֽוּר׃
8 (RIV) Bagnati dagli acquazzoni di montagna, per mancanza di rifugio, si stringono alle rocce.

9 (KAT) Už od pŕs matky lúpia oni siroty a biedneho krm berú za záloh.
9 (HEM) יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃
9 (WLC) יִ֭גְזְלוּ מִשֹּׁ֣ד יָתֹ֑ום וְֽעַל־עָנִ֥י יַחְבֹּֽלוּ׃
9 (RIV) Ce n’è di quelli che strappano dalla mammella l’orfano, che prendono pegni da poveri!

10 (KAT) Tak chodia nahí, lebo šaty nemajú, a vyhladnutí snopky vláčia si.
10 (HEM) ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
10 (WLC) עָרֹ֣ום הִ֭לְּכוּ בְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וּ֝רְעֵבִ֗ים נָ֣שְׂאוּ עֹֽמֶר׃
10 (RIV) E questi se ne vanno, ignudi, senza vestiti; hanno fame, e portano i covoni.

11 (KAT) Aj olej tlačia medzi dvoma kameňmi a hoc lisy šliapu, hynú od smädu.
11 (HEM) בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
11 (WLC) בֵּין־שׁוּרֹתָ֥ם יַצְהִ֑ירוּ יְקָבִ֥ים דָּ֝רְכ֗וּ וַיִּצְמָֽאוּ׃
11 (RIV) Fanno l’olio nel recinto dell’empio; calcan l’uva nel tino e patiscon la sete.

12 (KAT) Ba zo (všetkých) miest zmierajúci vzlykajú a pomoc žiada duša zranených, Boh si však ich modlitby nevšíma.
12 (HEM) מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃
12 (WLC) מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים ׀ יִנְאָ֗קוּ וְנֶֽפֶשׁ־חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ וֶ֝אֱלֹ֗והַּ לֹא־יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה׃
12 (RIV) Sale dalle città il gemito de’ morenti; l’anima de’ feriti implora aiuto, e Dio non si cura di codeste infamie!

13 (KAT) To títo sú odporcami Svetla, jeho cesty neuznávajú a na jeho dráhu sa nevrátia:
13 (HEM) המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃
13 (WLC) הֵ֤מָּה ׀ הָיוּ֮ בְּֽמֹרְדֵ֫י־אֹ֥ור לֹֽא־הִכִּ֥ירוּ דְרָכָ֑יו וְלֹ֥א יָ֝שְׁב֗וּ בִּנְתִיבֹתָֽיו׃
13 (RIV) Ve ne son di quelli che si ribellano alla luce, non ne conoscono le vie, non ne battono i sentieri.

14 (KAT) Už na svitaní vstáva vražedník a zabíja núdznych bedárov; a v noci sa ako zlodej dobýja.
14 (HEM) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃
14 (WLC) לָאֹ֡ור יָ֘ק֤וּם רֹוצֵ֗חַ יִֽקְטָל־עָנִ֥י וְאֶבְיֹ֑ון וּ֝בַלַּ֗יְלָה יְהִ֣י כַגַּנָּֽב׃
14 (RIV) L’assassino si leva sul far del giorno, e ammazza il meschino e il povero; la notte fa il ladro.

15 (KAT) Na tmu striehne aj zrak cudzoložníka. Vraví si: »Ani oko ma nevidí!« a tvár si halí závojom.
15 (HEM) ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃
15 (WLC) וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ שָׁ֤מְרָֽה נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר לֹא־תְשׁוּרֵ֣נִי עָ֑יִן וְסֵ֖תֶר פָּנִ֣ים יָשִֽׂים׃
15 (RIV) L’occhio dell’adultero spia il crepuscolo, dicendo: "Nessuno mi vedrà!" e si copre d’un velo la faccia.

16 (KAT) Do domu sa za tmy vlámava a cez deň sa zamyká. Títo všetci nepoznajú svetlo,
16 (HEM) חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃
16 (WLC) חָתַ֥ר בַּחֹ֗שֶׁךְ בָּ֫תִּ֥ים יֹומָ֥ם חִתְּמוּ־לָ֗מֹו לֹא־יָ֥דְעוּ אֹֽור׃
16 (RIV) I ladri, di notte, sfondano le case; di giorno, si tengono rinchiusi; non conoscono la luce.

17 (KAT) lebo ranný svit im tieňom iba je a keď rozodní sa, hrôza schvatne ich.
17 (HEM) כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
17 (WLC) כִּ֤י יַחְדָּ֨ו ׀ בֹּ֣קֶר לָ֣מֹו צַלְמָ֑וֶת כִּֽי־יַ֝כִּ֗יר בַּלְהֹ֥ות צַלְמָֽוֶת׃
17 (RIV) Il mattino è per essi come ombra di morte; appena lo scorgono provano i terrori del buio.

18 (KAT) Na hladine vody trieskou ľahkou sú, aj ich polia v kraji sú prekliate, nejdú im lisovníci do viníc.
18 (HEM) קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
18 (WLC) קַֽל־ה֤וּא ׀ עַל־פְּנֵי־מַ֗יִם תְּקֻלַּ֣ל חֶלְקָתָ֣ם בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־יִ֝פְנֶה דֶּ֣רֶךְ כְּרָמִֽים׃
18 (RIV) Voi dite: "L’empio è una festuca sulla faccia dell’acque; la sua parte sulla terra è maledetta; non prenderà più la via delle vigne.

19 (KAT) Teplo, úpal vysuší snehové vody, podsvetie však zasa tých, čo pášu hriech.
19 (HEM) ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃
19 (WLC) צִיָּ֤ה גַם־חֹ֗ם יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי־שֶׁ֗לֶג שְׁאֹ֣ול חָטָֽאוּ׃
19 (RIV) Come la siccità e il calore assorbon le acque della neve, così il soggiorno de’ morti inghiottisce chi ha peccato.

20 (KAT) Lono, ktoré ho počalo, zabudne naň, jeho sláva sa nebude spomínať. Ako strom sa zlomí hriešnosť ver'!
20 (HEM) ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃
20 (WLC) יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם ׀ מְתָ֘קֹ֤ו רִמָּ֗ה עֹ֥וד לֹֽא־יִזָּכֵ֑ר וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ עַוְלָֽה׃
20 (RIV) Il seno che lo portò l’oblia; i vermi ne fanno il loro pasto delizioso, nessuno più lo ricorda.

21 (KAT) Trápil ženu neplodnú a bezdetnú, ani vdove neurobil dobre.
21 (HEM) רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃
21 (WLC) רֹעֶ֣ה עֲ֭קָרָה לֹ֣א תֵלֵ֑ד וְ֝אַלְמָנָ֗ה לֹ֣א יְיֵטִֽיב׃
21 (RIV) L’iniquo sarà troncato come un albero: ei che divorava la sterile, priva di figli, e non faceva del bene alla vedova!"

22 (KAT) Svojou silou ovládol aj mocných, povstal, lenže nemá nádej života.
22 (HEM) ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃
22 (WLC) וּמָשַׁ֣ךְ אַבִּירִ֣ים בְּכֹחֹ֑ו יָ֝ק֗וּם וְֽלֹא־יַאֲמִ֥ין בַּֽחַיִּֽין׃
22 (RIV) Invece, Iddio con la sua forza prolunga i giorni dei prepotenti, i quali risorgono, quand’ormai disperavan della vita.

23 (KAT) Boh mu ponechal istotu, spolieha sa, ale jeho oči nad ním bedlia.
23 (HEM) יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃
23 (WLC) יִתֶּן־לֹ֣ו לָ֭בֶטַח וְיִשָּׁעֵ֑ן וְ֝עֵינֵ֗יהוּ עַל־דַּרְכֵיהֶֽם׃
23 (RIV) Dà loro sicurezza, fiducia, e i suoi occhi vegliano sul loro cammino.

24 (KAT) Vypína sa kratučko a už ho nieto, znížili ho celkom, pokosili; uvädne jak klasu vrchovec.
24 (HEM) רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃
24 (WLC) רֹ֤ומּוּ מְּעַ֨ט ׀ וְֽאֵינֶ֗נּוּ וְֽהֻמְּכ֗וּ כַּכֹּ֥ל יִקָּפְצ֑וּן וּכְרֹ֖אשׁ שִׁבֹּ֣לֶת יִמָּֽלוּ׃
24 (RIV) Salgono in alto, poi scompaiono ad un tratto; cadono, son mietuti come gli altri mortali; son falciati come le spighe del grano maturo.

25 (KAT) Nie je to tak? Kto ma usvedčí z nepravdy? A moje slová ktože vyvráti?“
25 (HEM) ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃
25 (WLC) וְאִם־לֹ֣א אֵ֭פֹו מִ֣י יַכְזִיבֵ֑נִי וְיָשֵׂ֥ם לְ֝אַ֗ל מִלָּתִֽי׃ ס
25 (RIV) Se così non è, chi mi smentirà, chi annienterà il mio dire?"