Kniha Jób

1 (KAT) Jób odpovedal:
1 (HEM) ויען איוב ויאמר׃
1 (WLC) וַיַּ֥עַן אִיֹּ֗וב וַיֹּאמַֽר׃
1 (RIV) Allora Giobbe rispose e disse:

2 (KAT) „Ach, dokiaľ chcete moju dušu sužovať a rečami ma mliaždiť naskrze?
2 (HEM) עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
2 (WLC) עַד־אָ֭נָה תֹּוגְי֣וּן נַפְשִׁ֑י וּֽתְדַכְּאוּנַ֥נִי בְמִלִּֽים׃
2 (RIV) "Fino a quando affliggerete l’anima mia e mi tormenterete coi vostri discorsi?

3 (KAT) Už desiaty raz tupíte ma; tak utláčať ma nehanbíte sa?
3 (HEM) זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
3 (WLC) זֶ֤ה עֶ֣שֶׂר פְּ֭עָמִים תַּכְלִימ֑וּנִי לֹֽא־תֵ֝בֹ֗שׁוּ תַּהְכְּרוּ־לִֽי׃
3 (RIV) Son già dieci volte che m’insultate, e non vi vergognate di malmenarmi.

4 (KAT) Že pochybil som, hoc by to aj pravda bola, tak moja vina na mne zostane.
4 (HEM) ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃
4 (WLC) וְאַף־אָמְנָ֥ם שָׁגִ֑יתִי אִ֝תִּ֗י תָּלִ֥ין מְשׁוּגָתִֽי׃
4 (RIV) Dato pure ch’io abbia errato, il mio errore concerne me solo.

5 (KAT) Ak chcete sa vypínať nado mňa a moju hanbu mi vytýkať,
5 (HEM) אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃
5 (WLC) אִם־אָ֭מְנָם עָלַ֣י תַּגְדִּ֑ילוּ וְתֹוכִ֥יחוּ עָ֝לַ֗י חֶרְפָּתִּֽי ׃
5 (RIV) Ma se proprio volete insuperbire contro di me e rimproverarmi la vergogna in cui mi trovo,

6 (KAT) tak teda vedzte, že Boh vskutku ukrivdil mi a svoje siete na mňa zahodil.
6 (HEM) דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃
6 (WLC) דְּֽעוּ־אֵ֭פֹו כִּי־אֱלֹ֣והַּ עִוְּתָ֑נִי וּ֝מְצוּדֹ֗ו עָלַ֥י הִקִּֽיף׃
6 (RIV) allora sappiatelo: chi m’ha fatto torto e m’ha avvolto nelle sue reti è Dio.

7 (KAT) Ak volám: »Krivda!«, nik sa mi neozve. Nuž márne kričím, nieto práva už.
7 (HEM) הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃
7 (WLC) הֵ֤ן אֶצְעַ֣ק חָ֭מָס וְלֹ֣א אֵעָנֶ֑ה אֲ֝שַׁוַּ֗ע וְאֵ֣ין מִשְׁפָּֽט׃
7 (RIV) Ecco, io grido: "Violenza!" e nessuno risponde; imploro aiuto, ma non c’è giustizia!

8 (KAT) Mne cestu zastal, by som ďalej nemohol, a chodníky mi tmami zavalil.
8 (HEM) ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃
8 (WLC) אָרְחִ֣י גָ֭דַר וְלֹ֣א אֶעֱבֹ֑ור וְעַ֥ל נְ֝תִיבֹותַ֗י חֹ֣שֶׁךְ יָשִֽׂים׃
8 (RIV) Dio m’ha sbarrato la via e non posso passare, ha coperto di tenebre il mio cammino.

9 (KAT) On postrhúval zo mňa moju slávu a z hlavy mi sňal veniec ozdobný.
9 (HEM) כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃
9 (WLC) כְּ֭בֹודִי מֵעָלַ֣י הִפְשִׁ֑יט וַ֝יָּ֗סַר עֲטֶ֣רֶת רֹאשִֽׁי׃
9 (RIV) M’ha spogliato della mia gloria, m’ha tolto dal capo la corona.

10 (KAT) Borí ma zo všetkých strán, musím zahynúť, moju nádej jak strom vyvracia.
10 (HEM) יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
10 (WLC) יִתְּצֵ֣נִי סָ֭בִיב וָאֵלַ֑ךְ וַיַּסַּ֥ע כָּ֝עֵ֗ץ תִּקְוָתִֽי׃
10 (RIV) M’ha demolito a brano a brano, e io me ne vo! ha sradicata come un albero la mia speranza.

11 (KAT) Ba ešte roznecuje svoj hnev proti mne a má ma veru za nepriateľa.
11 (HEM) ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃
11 (WLC) וַיַּ֣חַר עָלַ֣י אַפֹּ֑ו וַיַּחְשְׁבֵ֖נִי לֹ֣ו כְצָרָֽיו׃
11 (RIV) Ha acceso l’ira sua contro di me, e m’ha considerato come suo nemico.

12 (KAT) Už jeho tlupy postupujú združené a nasýpajú hrádzu proti mne i tábor robia vôkol môjho stanu.
12 (HEM) יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃
12 (WLC) יַ֤חַד ׀ יָ֘בֹ֤אוּ גְדוּדָ֗יו וַיָּסֹ֣לּוּ עָלַ֣י דַּרְכָּ֑ם וַיַּחֲנ֖וּ סָבִ֣יב לְאָהֳלִֽי׃
12 (RIV) Le sue schiere son venute tutte insieme, si sono spianata la via fino a me, han posto il campo intorno alla mia tenda.

13 (KAT) On mojich bratov odohnal odo mňa, a známi sa mi celkom odcudzili.
13 (HEM) אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃
13 (WLC) אַ֭חַי מֵעָלַ֣י הִרְחִ֑יק וְ֝יֹדְעַ֗י אַךְ־זָ֥רוּ מִמֶּֽנִּי׃
13 (RIV) Egli ha allontanato da me i miei fratelli, i miei conoscenti si son del tutto alienati da me.

14 (KAT) Opustila ma rodina i priatelia a zabudli ma hostia
14 (HEM) חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃
14 (WLC) חָדְל֥וּ קְרֹובָ֑י וּֽמְיֻדָּעַ֥י שְׁכֵחֽוּנִי׃
14 (RIV) M’hanno abbandonato i miei parenti, gl’intimi miei m’hanno dimenticato.

15 (KAT) aj domáci. Ba vlastné slúžky za cudzieho majú ma a v očiach ich som iba prišelcom.
15 (HEM) גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
15 (WLC) גָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣י וְ֭אַמְהֹתַי לְזָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑נִי נָ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃
15 (RIV) I miei domestici e le mie serve mi trattan da straniero; agli occhi loro io sono un estraneo.

16 (KAT) Ak volám sluhu, odpoveď mi nedá, aj keď ho prosím vlastnými perami.
16 (HEM) לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃
16 (WLC) לְעַבְדִּ֣י קָ֭רָאתִי וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה בְּמֹו־פִ֝֗י אֶתְחַנֶּן־לֹֽו׃
16 (RIV) Chiamo il mio servo, e non risponde, devo supplicarlo con la mia bocca.

17 (KAT) Veď môj dych sa oškliví vlastnej manželke a zo svojich útrob deťom zapácham.
17 (HEM) רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃
17 (WLC) ר֭וּחִֽי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃
17 (RIV) Il mio fiato ripugna alla mia moglie, faccio pietà a chi nacque dal seno di mia madre.

18 (KAT) Ešte aj chlapčiská mnou pohŕdajú a len čo sa zdvihnem, nadávajú mi.
18 (HEM) גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃
18 (WLC) גַּם־עֲ֭וִילִים מָ֣אֲסוּ בִ֑י אָ֝ק֗וּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִֽי׃
18 (RIV) Perfino i bimbi mi sprezzano; se cerco d’alzarmi mi scherniscono.

19 (KAT) Všetci moji dôverníci sa ma hrozia a proti mne sú tí, ktorých som mal rád.
19 (HEM) תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃
19 (WLC) תִּֽ֭עֲבוּנִי כָּל־מְתֵ֣י סֹודִ֑י וְזֶֽה־אָ֝הַ֗בְתִּי נֶהְפְּכוּ־בִֽי׃
19 (RIV) Tutti gli amici più stretti m’hanno in orrore, e quelli che amavo mi si son vòlti contro.

20 (KAT) Mne koža, telo už len visí na hnátoch a unikol som iba s kožou vôkol svojich zubov.
20 (HEM) בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
20 (WLC) בְּעֹורִ֣י וּ֭בִבְשָׂרִי דָּבְקָ֣ה עַצְמִ֑י וָ֝אֶתְמַלְּטָ֗ה בְּעֹ֣ור שִׁנָּֽי׃
20 (RIV) Le mie ossa stanno attaccate alla mia pelle, alla mia carne, non m’è rimasto che la pelle de’ denti.

21 (KAT) Ach, zmilujte sa, priatelia, už nado mnou, dotkla sa ma Pánova pravica.
21 (HEM) חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃
21 (WLC) חָנֻּ֬נִי חָנֻּ֣נִי אַתֶּ֣ם רֵעָ֑י כִּ֥י יַד־אֱ֝לֹ֗והַּ נָ֣גְעָה בִּֽי׃
21 (RIV) Pietà, pietà di me, voi, miei amici! ché la man di Dio m’ha colpito.

22 (KAT) Prečo ma prenasledujete ako Boh a nemôžete sa môjho mäsa nasýtiť?
22 (HEM) למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃
22 (WLC) לָ֭מָּה תִּרְדְּפֻ֣נִי כְמֹו־אֵ֑ל וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י לֹ֣א תִשְׂבָּֽעוּ׃
22 (RIV) Perché perseguitarmi come fa Dio? Perché non siete mai sazi della mia carne?

23 (KAT) Bár by moje slová napísané boli, vryté do dosky spiežovej,
23 (HEM) מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃
23 (WLC) מִֽי־יִתֵּ֣ן אֵ֭פֹו וְיִכָּתְב֣וּן מִלָּ֑י מִֽי־יִתֵּ֖ן בַּסֵּ֣פֶר וְיֻחָֽקוּ׃
23 (RIV) Oh se le mie parole fossero scritte! se fossero consegnate in un libro!

24 (KAT) bár by ich rydlom železným a olovom navždy vrýpali do skaly!
24 (HEM) בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃
24 (WLC) בְּעֵט־בַּרְזֶ֥ל וְעֹפָ֑רֶת לָ֝עַ֗ד בַּצּ֥וּר יֵחָצְבֽוּן׃
24 (RIV) se con lo scalpello di ferro e col piombo fossero incise nella roccia per sempre!…

25 (KAT) Som presvedčený, že môj Obranca žije a posledný sa zdvihne zo zeme.
25 (HEM) ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃
25 (WLC) וַאֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי גֹּ֣אֲלִי חָ֑י וְ֝אַחֲרֹ֗ון עַל־עָפָ֥ר יָקֽוּם׃
25 (RIV) Ma io so che il mio Vindice vive, e che alla fine si leverà sulla polvere.

26 (KAT) Tu v koži vlastnej postavím sa vzpriamený a zo svojho tela Boha uvidím.
26 (HEM) ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
26 (WLC) וְאַחַ֣ר עֹ֖ורִֽי נִקְּפוּ־זֹ֑את וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י אֶֽחֱזֶ֥ה אֱלֹֽוהַּ׃
26 (RIV) E quando, dopo la mia pelle, sarà distrutto questo corpo, senza la mia carne, vedrò Iddio.

27 (KAT) Vtedy ho ja, veru, ja sám uvidím. Moje oči ho uzrú, a nie iný. Mne srdce vnútri túžbou zmiera…
27 (HEM) אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃
27 (WLC) אֲשֶׁ֤ר אֲנִ֨י ׀ אֶֽחֱזֶה־לִּ֗י וְעֵינַ֣י רָא֣וּ וְלֹא־זָ֑ר כָּל֖וּ כִלְיֹתַ֣י בְּחֵקִֽי׃
27 (RIV) Io lo vedrò a me favorevole; lo contempleranno gli occhi miei, non quelli d’un altro… il cuore, dalla brama, mi si strugge in seno!

28 (KAT) Ak hovoríte: »Ako ho budeme stíhať, akú zádrapku na ňom nájdeme?«,
28 (HEM) כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃
28 (WLC) כִּ֣י תֹ֖אמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־לֹ֑ו וְשֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗ר נִמְצָא־בִֽי׃
28 (RIV) Se voi dite: Come lo perseguiteremo, come troveremo in lui la causa prima dei suoi mali?

29 (KAT) tak traste sa pred ostrím meča, bo proti vinám vzplanie jeho hnev; že jesto Sudca, potom uznáte.“
29 (HEM) גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃
29 (WLC) גּ֤וּרוּ לָכֶ֨ם ׀ מִפְּנֵי־חֶ֗רֶב כִּֽי־חֵ֭מָה עֲוֹנֹ֣ות חָ֑רֶב לְמַ֖עַן תֵּדְע֣וּן [שַׁדִּין כ] (שַׁדּֽוּן׃ ק) ס
29 (RIV) Temete per voi stessi la spada, ché furiosi sono i castighi della spada affinché sappiate che v’è una giustizia".