Kniha Jób

1 (LS) Job prit la parole et dit:
1 (HEM) ויען איוב ויאמר׃

2 (LS) Jusques à quand affligerez-vous mon âme, Et m'écraserez-vous de vos discours?
2 (HEM) עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

3 (LS) Voilà dix fois que vous m'outragez; N'avez-vous pas honte de m'étourdir ainsi?
3 (HEM) זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

4 (LS) Si réellement j'ai péché, Seul j'en suis responsable.
4 (HEM) ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

5 (LS) Pensez-vous me traiter avec hauteur? Pensez-vous démontrer que je suis coupable?
5 (HEM) אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

6 (LS) Sachez alors que c'est Dieu qui me poursuit, Et qui m'enveloppe de son filet.
6 (HEM) דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

7 (LS) Voici, je crie à la violence, et nul ne répond; J'implore justice, et point de justice!
7 (HEM) הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

8 (LS) Il m'a fermé toute issue, et je ne puis passer; Il a répandu des ténèbres sur mes sentiers.
8 (HEM) ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

9 (LS) Il m'a dépouillé de ma gloire, Il a enlevé la couronne de ma tête.
9 (HEM) כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

10 (LS) Il m'a brisé de toutes parts, et je m'en vais; Il a arraché mon espérance comme un arbre.
10 (HEM) יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

11 (LS) Il s'est enflammé de colère contre moi, Il m'a traité comme l'un de ses ennemis.
11 (HEM) ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

12 (LS) Ses troupes se sont de concert mises en marche, Elles se sont frayé leur chemin jusqu'à moi, Elles ont campées autour de ma tente.
12 (HEM) יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

13 (LS) Il a éloigné de moi mes frères, Et mes amis se sont détournés de moi;
13 (HEM) אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

14 (LS) Je suis abandonné de mes proches, Je suis oublié de mes intimes.
14 (HEM) חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

15 (LS) Je suis un étranger pour mes serviteurs et mes servantes, Je ne suis plus à leurs yeux qu'un inconnu.
15 (HEM) גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

16 (LS) J'appelle mon serviteur, et il ne répond pas; Je le supplie de ma bouche, et c'est en vain.
16 (HEM) לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

17 (LS) Mon humeur est à charge à ma femme, Et ma plainte aux fils de mes entrailles.
17 (HEM) רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

18 (LS) Je suis méprisé même par des enfants; Si je me lève, je reçois leurs insultes.
18 (HEM) גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

19 (LS) Ceux que j'avais pour confidents m'ont en horreur, Ceux que j'aimais se sont tournés contre moi.
19 (HEM) תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

20 (LS) Mes os sont attachés à ma peau et à ma chair; Il ne me reste que la peau des dents.
20 (HEM) בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

21 (LS) Ayez pitié, ayez pitié de moi, vous, mes amis! Car la main de Dieu m'a frappé.
21 (HEM) חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

22 (LS) Pourquoi me poursuivre comme Dieu me poursuit? Pourquoi vous montrer insatiables de ma chair?
22 (HEM) למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

23 (LS) Oh! je voudrais que mes paroles fussent écrites, Qu'elles fussent écrites dans un livre;
23 (HEM) מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

24 (LS) Je voudrais qu'avec un burin de fer et avec du plomb Elles fussent pour toujours gravées dans le roc...
24 (HEM) בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

25 (LS) Mais je sais que mon rédempteur est vivant, Et qu'il se lèvera le dernier sur la terre.
25 (HEM) ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

26 (LS) Quand ma peau sera détruite, il se lèvera; Quand je n'aurai plus de chair, je verrai Dieu.
26 (HEM) ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

27 (LS) Je le verrai, et il me sera favorable; Mes yeux le verront, et non ceux d'un autre; Mon âme languit d'attente au dedans de moi.
27 (HEM) אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

28 (LS) Vous direz alors: Pourquoi le poursuivions-nous? Car la justice de ma cause sera reconnue.
28 (HEM) כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

29 (LS) Craignez pour vous le glaive: Les châtiments par le glaive sont terribles! Et sachez qu'il y a un jugement.
29 (HEM) גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃