Kniha Jób

1 (HEM) רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃
1 (WLC) רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי׃
1 (RIV) Il mio soffio vitale si spenge, i miei giorni si estinguono, il sepolcro m’aspetta!

2 (HEM) אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃
2 (WLC) אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרֹותָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃
2 (RIV) Sono attorniato di schernitori e non posso chiuder occhio per via delle lor parole amare.

3 (HEM) שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃
3 (WLC) שִֽׂימָה־נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃
3 (RIV) O Dio, da’ un pegno, sii tu il mio mallevadore presso di te; se no, chi metterà la sua nella mia mano?

4 (HEM) כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
4 (WLC) כִּֽי־לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃
4 (RIV) Poiché tu hai chiuso il cuor di costoro alla ragione, e però non li farai trionfare.

5 (HEM) לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃
5 (WLC) לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃
5 (RIV) Chi denunzia un amico sì che diventi preda altrui, vedrà venir meno gli occhi de’ suoi figli.

6 (HEM) והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
6 (WLC) וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה׃
6 (RIV) Egli m’ha reso la favola dei popoli, e son divenuto un essere a cui si sputa in faccia.

7 (HEM) ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
7 (WLC) וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃
7 (RIV) L’occhio mio si oscura pel dolore, tutte le mie membra non son più che un’ombra.

8 (HEM) ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃
8 (WLC) יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃
8 (RIV) Gli uomini retti ne son colpiti di stupore, e l’innocente insorge contro l’empio;

9 (HEM) ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃
9 (WLC) וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכֹּ֑ו וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃
9 (RIV) ma il giusto si attiene saldo alla sua via, e chi ha le mani pure viepiù si fortifica.

10 (HEM) ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃
10 (WLC) וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃
10 (RIV) Quanto a voi tutti, tornate pure, fatevi avanti, ma fra voi non troverò alcun savio.

11 (HEM) ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃
11 (WLC) יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מֹ֖ורָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃
11 (RIV) I miei giorni passano, i miei disegni, i disegni cari al mio cuore, sono distrutti,

12 (HEM) לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
12 (WLC) לַ֭יְלָה לְיֹ֣ום יָשִׂ֑ימוּ אֹ֝֗ור קָרֹ֥וב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃
12 (RIV) e costoro pretendon che la notte sia giorno, che la luce sia vicina, quando tutto è buio!

13 (HEM) אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃
13 (WLC) אִם־אֲ֭קַוֶּה שְׁאֹ֣ול בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃
13 (RIV) Se aspetto come casa mia il soggiorno de’ morti, se già mi son fatto il letto nelle tenebre,

14 (HEM) לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃
14 (WLC) לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה׃
14 (RIV) se ormai dico al sepolcro "tu sei mio padre" e ai vermi: "siete mia madre e mia sorella",

15 (HEM) ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃
15 (WLC) וְ֭אַיֵּה אֵפֹ֣ו תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃
15 (RIV) dov’è dunque la mia speranza? questa speranza mia chi la può scorgere?

16 (HEM) בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃
16 (WLC) בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת׃ ס
16 (RIV) Essa scenderà alle porte del soggiorno de’ morti, quando nella polvere troverem riposo assieme".