Kniha Jób

1 (HEM) רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃
1 (WLC) רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי׃
1 (ROH) Môj duch je rozrušený; moje dni hasnú; zbývajú mi hroby.

2 (HEM) אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃
2 (WLC) אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרֹותָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃
2 (ROH) Je isté, že je posmech posmievačov u mňa, a moje oko má dlieť na ich poburovaní!

3 (HEM) שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃
3 (WLC) שִֽׂימָה־נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃
3 (ROH) Nože polož záloh; zaruč sa u seba za mňa! Lebo veď kde kto iný uderí do mojej ruky!

4 (HEM) כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
4 (WLC) כִּֽי־לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃
4 (ROH) Pretože si prikryl ich srdce, aby nerozumeli, preto ich ani nepovýšiš.

5 (HEM) לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃
5 (WLC) לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃
5 (ROH) Kto za podiel oznámi blížnych, toho synov oči sa zatmejú.

6 (HEM) והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
6 (WLC) וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה׃
6 (ROH) Ale ma vystavil ľuďom za príslovie, a stal som sa takým, ktorému sa pľuje do tvári.

7 (HEM) ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
7 (WLC) וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃
7 (ROH) Moje oko zoslablo od žiaľu, a všetky moje údy sú podobné tôni.

8 (HEM) ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃
8 (WLC) יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃
8 (ROH) Statoční ľudia priami sa hrozia nad tým, a nevinný sa poburuje nad pokrytcom.

9 (HEM) ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃
9 (WLC) וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכֹּ֑ו וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃
9 (ROH) Avšak spravedlivý sa bude držať svojej cesty, a ten, kto je čistých rúk, priberie sily.

10 (HEM) ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃
10 (WLC) וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃
10 (ROH) Ale i vy všetci sa vráťte a nože poďte! Lež nenajdem medzi vami múdreho.

11 (HEM) ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃
11 (WLC) יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מֹ֖ורָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃
11 (ROH) Moje dni sa pominuly; moje úmysly sú roztrhané, dedičstvá môjho srdca.

12 (HEM) לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
12 (WLC) לַ֭יְלָה לְיֹ֣ום יָשִׂ֑ימוּ אֹ֝֗ור קָרֹ֥וב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃
12 (ROH) Noc mi obracajú na deň, a zase vraj svetlo je blízko tmy.

13 (HEM) אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃
13 (WLC) אִם־אֲ֭קַוֶּה שְׁאֹ֣ול בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃
13 (ROH) I keby som niečo očakával, jednako bude hrob mojím domom; vo tme si usteliem svoju ložu.

14 (HEM) לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃
14 (WLC) לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה׃
14 (ROH) Jame privolám: Ty si môj otec! Moja mať a moja sestra privolám červom.

15 (HEM) ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃
15 (WLC) וְ֭אַיֵּה אֵפֹ֣ו תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃
15 (ROH) Kde je tedy moje očakávanie? A čo do môjho očakávania, kto kedy ho uvidí?

16 (HEM) בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃
16 (WLC) בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת׃ ס
16 (ROH) Všetko to sostúpi k závorám hrobu, akže všetko spolu spočíva na prachu.