Kniha Ester

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Est 9, 1-32

1 ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃ 2 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃ 3 וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃ 4 כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול׃ 5 ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃ 6 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃ 7 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃ 8 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃ 9 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא׃ 10 עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם׃ 11 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃ 12 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש׃ 13 ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ׃ 14 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו׃ 15 ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם׃ 16 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם׃ 17 ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ 18 והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ 19 על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃ 20 ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃ 21 לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה׃ 22 כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃ 23 וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם׃ 24 כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃ 25 ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃ 26 על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃ 27 קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה׃ 28 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃ 29 ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃ 30 וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃ 31 לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם׃ 32 ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃

Verš 25

ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃

Est 8:8 - ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב׃

Est 9,4-13 - Tieto verše podávajú výklad Mardochejovho sna, ktorý vyrozpráva zasa 11,2–12. Podľa myšlienkového poradia by sa žiadalo, aby nám svätopisec najprv vyrozprával sen a potom jeho výklad. Preto poradie gréckeho textu si zasluhuje prednosť, keď sen Mardochejov (11,2–12) podáva pred 1,1.

Est 9,9 - "Robil veľké divy a zázraky": Boh všetko podivuhodne riadi a spravuje. Všetko vedie bezpečne k tomu cieľu, na ktorý Boh jednotlivé veci ustanovil.

Est 9,13 - Počínanie Židov treba posúdiť zo stanoviska vtedajších zvyklostí. Ester má na mysli záujmy svojho ľudu, a tak myslí, že v záujme svojho národa je dovolené aj krviprelievanie a vraždenie nepriateľov. Kresťanstvo vykazuje aj tomuto citu spravodlivú mieru, keď žiada uplatniť lásku k blížnemu a chráni zásady objektívnej spravodlivosti.

Est 9,16 - Židia tak uhájili svoje životy, že zabili asi 75 000 ľudí. Podľa počtu krajín Perzskej ríše zodpovedalo by to priemernému číslu 600 na každý správny okres. Niektoré rukopisy majú iba 15 000. Svätopisec podáva počínanie Židov v takom svetle, akoby neboli mali iný prostriedok na svoju obranu. Treba ľutovať každú nevinne vyliatu krv, nech to robí ktokoľvek a za čokoľvek.

Est 9,17 - Sviatok Purim si Židia nevypožičali od pohanov. Nikde v dejinách židovstva niet ani najmenšej stopy o tom, že by prísnejší zákonníci boli brojili proti tomuto sviatku. Prísny postoj zákonníkov proti všetkému, čo by bolo pohanského pôvodu, rozhodne by sa bol aspoň ozval proti údajne pohanskému pôvodu tohto sviatku, ak by si ho boli Židia vypožičali od pohanov. Je pravda, že slávnosť Purim dostala u Židov povahu až skoro neviazanej samopaše. Gréci slávili do roka 5 rozličných sviatkov; bolo by otázkou, prečo by si boli Židia volili len jediný radostný deň od pohanov, a nie aj niektorý iný?

Est 9,29 - Prvý spis odporúčal Židom sláviť sviatok Purim. Napísal ho Mardochej (verš 20). Druhý spis dala napísať Ester. Pravdepodobne zopakoval všetko, čo bol napísal Mardochej o celej udalosti. "A Žid Mardochej" je asi neskoršie vsunutá poznámka.

Est 9,32 - Sviatok, ktorý slávili v dobe machabejskej dňa 17. adara, volali dňom Mardochejovým (2 Mach 15,37). Neskorší Židia konali 13. adara pôst, 14. adara zasa radostné hodovanie. V priestupnom roku (keď mal rok 13 mesiacov) slávili v 12. mesiaci malý Purim a v 13. mesiaci veľký Purim. Nijaké bohoslužby ani zvláštne obety vtedy nekonali. Neskoršie počali sa schádzať v synagóge navečer 13. adara a prečítali tam knihu Ester.