| Kniha GenezisBiblia - Sväté písmo(HEM - Hebrejský - Moderný) | Gn 6, 1-22 |
1 Gn 6, 1 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׃ 2 Gn 6, 2 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ 3 Gn 6, 3 ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃ 4 Gn 6, 4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ 5 Gn 6, 5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃ 6 Gn 6, 6 וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃ 7 Gn 6, 7 ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃ 8 Gn 6, 8 ונח מצא חן בעיני יהוה׃ 9 Gn 6, 9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח׃ 10 Gn 6, 10 ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת׃ 11 Gn 6, 11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ 12 Gn 6, 12 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃ 13 Gn 6, 13 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃ 14 Gn 6, 14 עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃ 15 Gn 6, 15 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃ 16 Gn 6, 16 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃ 17 Gn 6, 17 ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃ 18 Gn 6, 18 והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך׃ 19 Gn 6, 19 ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃ 20 Gn 6, 20 מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃ 21 Gn 6, 21 ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃ 22 Gn 6, 22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃
| | Gn 6, 1-22 |
Verš 9
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח׃
Gn 5:22 - ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃
Verš 18
והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך׃
1Pt 3:20 - אשר לפנים לא האמינו כאשר חכה אלהים בארך אפו בימי נח בהעשות התבה אשר נמלטו אליה מעטים והם שמנה נפשות במים׃
2Pt 2:5 - וגם על דורות קדם לא חס וישמר רק את נח השמיני קרא הצדק בהביאו את המבול על דור הרשעים׃
Verš 5
וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃
Gn 8:21 - וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
Jób 15:16 - אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃
Prís 6:14 - תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃
Jer 17:9 - עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
Mt 15:19 - כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
Rim 3:10 - ככתוב אין צדיק אין גם אחד׃
Rim 8:6 - כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃
Verš 22
ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃
Gn 7:5 - ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה׃
Heb 11:7 - באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃
Gn 6,1-7 - Príčinou, prečo Boh tresce ľudstvo potopou, je ľudská zloba, najmä skaza mravov. Biblický text sa vracia k naratívnemu rozprávaniu najprv o Božích synoch a o obroch, aby podčiarkol tému rozvíjajúceho sa zla. Ide tu zrejme o spomienku na prastarý mýtus o jednote božských a ľudských bytostí a ich potomkov (porov. Nm 13,33). "Boží synovia" sú pravdepodobne Setiti, medzi ktorými sa zbožnosť udržala za dlhší čas ako u iných potomkov Adamových. Ľudské dcéry zasa Kainovo potomstvo. – "Pán oľutoval, že stvoril človeka na zemi". Tento výraz o ľútosti Božej neslobodno brať v pravom slova zmysle, veď Boh nič nemôže ľutovať, lebo sa nemôže meniť. Písmo veľa ráz hovorí o Bohu ako o ľuďoch.
Gn 6,9-11 - Noe značí "pokoj" alebo prinášajúci pokoj, potechu, radosť. Noe bol muž spravodlivý a zbožný, žil podľa vôle Božej a "chodil s Bohom" ako Henoch (5,22).
Gn 6,18 - "S tebou však uzavriem zmluvu." Nie dvojstrannú dohodu, ale láskavú záruku, ktorou sa Boh zaviaže voči tým, ktorých si vyvolil. Neskôr prídu takéto zmluvy s Abrahámom (Gn 15,17), s celým národom (Ex 19,1) v očakávaní novej zmluvy, ktorú Boh uzavrie v plnosti času (Mt 26,28; Hebr 9,15).