Hľadaný výraz: lk 1-2, Preklad: Hebrejský - Moderný, Počet výsledkov: 2
| 1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ 2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ 3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ 4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ 5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ 6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ 7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ 8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ 9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ 10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ 11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ 12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ 13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ 14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ 15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ 16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ 17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ 18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ 19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ 20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ 21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ 22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ 23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ 24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ 25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ 26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ 27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ 28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ 29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ 30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ 31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ 32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ 33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ 34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ 35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ 36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ 37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ 38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ 39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ 40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ 41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ 42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ 43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ 44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ 45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ 46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ 47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃ 48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ 49 ]94-84[׃ 50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃ 51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ 52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ 53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ 54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ 55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ 56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ 57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ 58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ 59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ 60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ 61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ 62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ 63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ 64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ 65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ 66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ 67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ 68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ 69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ 70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ 71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ 72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ 73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ 74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ 75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ 76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ 77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ 78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ 79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ 80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ |
| 1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ 2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ 3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ 4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ 5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ 6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ 7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ 8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ 9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ 10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ 11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ 12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ 13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ 14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ 15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ 16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ 17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ 18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ 19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ 20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ 21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ 22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ 23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ 24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ 25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ 26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ 27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ 28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ 29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ 30 כי ראו עיני את ישועתך׃ 31 אשר הכינות לפני כל העמים׃ 32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ 33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ 34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ 35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ 36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ 37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ 38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ 39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ 40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ 41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ 42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ 43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ 44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ 45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ 46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ 47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ 48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ 49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ 50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ 51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ 52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ |
