Hľadaný výraz: Mt 26,1-28,20, Preklad: Hebrejský - Moderný, Počet výsledkov: 3
| 1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ 2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ 3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ 4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ 5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ 6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ 7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ 8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ 9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ 10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ 11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ 12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ 13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ 14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ 15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ 16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ 17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ 18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ 19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ 20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ 21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ 22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ 23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ 24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ 25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ 26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ 27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ 28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ 29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ 30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ 31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ 32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ 33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ 34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ 35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ 36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ 37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ 38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ 39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ 40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ 41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ 42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ 43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ 44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ 45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ 46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ 47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ 48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ 49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ 50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ 51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ 52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ 53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ 54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ 55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ 56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ 57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ 58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ 59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ 60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ 61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ 62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ 63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ 64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ 65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ 66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ 67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ 68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ 69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ 70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ 71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ 72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ 73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ 74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ 75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ |
| 1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ 2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃ 3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃ 4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃ 5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ 6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ 7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃ 8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃ 9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ 10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃ 11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ 12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ 13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ 14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃ 15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ 16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ 17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃ 18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ 19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃ 20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃ 21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ 22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ 23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ 24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ 25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃ 26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ 27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃ 28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃ 29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ 30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ 31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ 32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ 33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ 34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ 35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ 36 וישבו שמה וישמרו אותו׃ 37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ 38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ 39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ 40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃ 41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃ 42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃ 43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃ 44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ 45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ 47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃ 48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ 49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃ 50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃ 51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃ 52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ 53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ 54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ 55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ 56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃ 57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃ 58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃ 59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃ 60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃ 61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃ 62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ 63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃ 64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ 65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃ 66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃ |
| 1 ואחרי מוצאי השבת כשהאיר לאחד בשבת באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר׃ 2 והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ 3 ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ 4 ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃ 5 ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות׃ 6 איננו פה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון׃ 7 ומהרתן ללכת ואמרתן אל תלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן׃ 8 ותמהרנה לצאת מן הקבר ביראה ובשמחה גדולה ותרצנה להגיד לתלמידיו׃ 9 הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃ 10 ויאמר אליהן ישוע אל תיראן לכנה והגדן לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני׃ 11 ויהי בלכתן והנה אנשים מן המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל הנעשה׃ 12 ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר׃ 13 אמרו כי באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו בהיותנו ישנים׃ 14 ואם ישמע הדבר לפני ההגמון אנחנו נפיסהו והייתם בלי פחד׃ 15 ויקחו את הכסף ויעשו כאשר למדו ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה׃ 16 ועשתי עשר התלמידים הלכו הגלילה אל ההר אשר צום ישוע׃ 17 ויהי כראותם אתו וישתחוו לו ומקצתם נחלקו בלבם׃ 18 ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃ 19 לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש׃ 20 ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן׃ |
