Verš 3
וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃
Nm 16:32 - ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃
Nm 16:49 - ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃
Verš 8
קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם׃
Neh 9:15 - ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃
Ž 78:15 - יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃
Ž 105:41 - פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
Ž 114:8 - ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים׃
Verš 10
ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים׃
Ž 106:32 - ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
Dt 32:51 - על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃
Verš 11
וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃
Ž 78:15 - יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃
Ž 105:41 - פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
Iz 48:21 - ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃
1Kor 10:4 - וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃
Iz 43:20 - תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃
Verš 12
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃
Nm 27:14 - כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן׃
Dt 1:37 - גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃
Verš 14
וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃
Dt 23:7 - לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃
Abd 1:10 - מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃
Abd 1:12 - ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃
Verš 16
ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃
Ex 2:23 - ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃
Ex 14:19 - ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם׃
Verš 21
וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃
Sdc 11:18 - וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃
Verš 22
ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר׃
Nm 33:37 - ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום׃
Verš 25
קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃
Nm 33:38 - ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש׃
Dt 32:50 - ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃
Verš 28
ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר׃
Dt 10:6 - ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃
Dt 32:50 - ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃
Nm 20,1 - O Kádeši pozri Gn 14,7. O Márii porov. Ex 2,4 n.; 15,20; Nm 26,59.
Nm 20,2 - Mojžiš je už unavený, tak ako aj Áron, ustavičným zápasom s nevďačným ľudom. Už mu ani neodvrávajú. Nie div, veď za štyridsať rokov viesť ľud tvrdej a nepoddajnej šije nebolo malou úlohou.
Nm 20,3 - Bratia zahynuli porov. 11,33; 14,37.45; Nm 17,11.12.
Nm 20,8 - Mojžiš už v Egypte robil divy s Pánovou palicou (Ex 4,2; 7,15; 9,23; 10,13; 14,16), aj pri Rafidim vyviedol ňou vodu zo skaly Ex 17,5.6.
Nm 20,10 - Mojžiš vie síce, že Pán môže všetko, myslí však na to, že ľud sa nenapráva, a preto ho trápi myšlienka, či sa Pán teraz zmiluje nad národom. Pochybuje teda, či Pán dá ľudu vodu. Preto mu nepostačuje udrieť skalu raz, robí to dva razy. Chýba mu pevná viera a dôvera. Mojžiš neoslávil Pána, keď neveril v jeho nesmierne milosrdenstvo. Zato sa Pán oslávil sám, keď predsa dal ľudu zázračnú vodu. Lenže pochybujúcich vylučuje zo zasľúbenej zeme, pre ktorú podstúpili toľko obetí a strastí.
Nm 20,13 - Meríba značí zvadu (pozri Ex 17,7). Lenže toto miesto nie je totožné s oným v Rafidim (porov. tiež Dt 32,15 a Ex 17,2 n.).
Nm 20,14-17 - Po skúsenosti, opísanej v Nm 14,45, Mojžiš chce svoj národ viesť do zasľúbenej zeme nie od juhu, ale od východu, a to cestou popod Mŕtve more a potom cez Jordán. Cez územie Edomčanov chce prejsť pokojne, ako priateľ. Posiela poslov, ktorí majú vyjednať pokojný prechod. Pravdepodobne napísal edomskému kráľovi list, v ktorom mu vyložil svoj úmysel. Z pamiatok Tell-el-Amarna sa dozvedáme, že králi už v najstarších časoch vyjednávali medzi sebou "listovne". – O príbuzenstve medzi Edomčanmi a Izraelitmi porov. Gn 25,21–26, o edomských kráľoch Gn 36,31–39, o anjelovi Božom Ex 23,20; Gn 12,7 a Ex 14,19. Kádeš v tom čase patril Amorejčanom.
Nm 20,21 - Porov. hl. 33.
Nm 20,22 - Vrch Hor je neďaleko Kádeša, na severozápadnej strane pohoria Seir.
Nm 20,25-29 - Podľa Dt 10,6 Áron zomrel pri Mosere (Nm 33,30). Vrch Hor bol jeden z končiarov pohoria Moserot.
