výhody registrácie

Kniha Levitikus

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Lv 10, 1-20

1 ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃ 2 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃ 3 ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן׃ 4 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה׃ 5 ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃ 6 ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה׃ 7 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃ 8 וידבר יהוה אל אהרן לאמר׃ 9 יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃ 10 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃ 11 ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה׃ 12 וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃ 13 ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי׃ 14 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃ 15 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה׃ 16 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃ 17 מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃ 18 הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃ 19 וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃ 20 וישמע משה וייטב בעיניו׃

Lv 10, 1-20





Verš 18
הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃
Lv 4:5 - ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד׃
Lv 6:26 - הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃
Lv 16:27 - ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם׃

Verš 2
ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃
Nm 3:4 - וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם׃
Nm 26:61 - וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה׃
1Krn 24:2 - וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר׃

Verš 3
ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן׃
Lv 8:35 - ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי׃

Verš 13
ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי׃
Lv 2:3 - והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃
Lv 6:16 - והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה׃

Verš 7
ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃
Lv 21:12 - ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃

Lv 10,1 - Nádáb značí ,veľkodušný', Abiu, čiže Abihu, znamená ,môj Otec je On' (Boh). Nadab a Abiu boli najstarší synovia Áronovi.

Lv 10,3 - Boh svojím trestom ukazuje, že je svätý. Tresce tých, čo sa k nemu približujú inakšie, ako si on želá. A čím bližší je človek Bohu, tým prísnejší je trest.

Lv 10,5-7 - Nikto nesmel byť pochovaný v tábore a neskoršie ani v meste. Mojžiš zakazuje kňazom smútiť za Nadabom a Abiom. Tým by vlastne prejavovali nesúhlas s Pánovým skutkom. Je tu začiatok zákona, čo zakazoval kňazom, najmä veľkňazovi, účasť na pohrebných obradoch (pozri hl. 21). Eleazar (,Boh pomáha') a Itamar boli mladší synovia Áronovi.

Lv 10,16-18 - Skutočnosť, že Áron nejedol z obetného mäsa, ktoré obetoval za seba, je pochopiteľná. Že však nejedol z druhej obety, z obety za ľud, o ktorej je reč v 9,3.15, bolo priestupkom proti bohoslužobným predpisom. Podľa 6,17.18 mali Áron a jeho synovia z tejto obety jesť na posvätnom mieste. I keď táto obeta bola za hriech ľudu, mohli z nej jesť, lebo ani krv z obetného zvieraťa nevnášali do svätyne (6,30).

Lv 10,19 - Áron uznáva svoju chybu, chce sa však ospravedlniť. Vie, že sa mala urobiť radostná hostina, lenže, ako sa mohol tešiť, keď stratil dvoch synov. Taká spoločná hostina by sa nepáčila Pánovi, preto, keď nemohol obetný podiel jesť, spálil ho na oltári (7,17).